מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותזוהה מנגנון שבולם פגיעות בחוט השדרה

זוהה מנגנון שבולם פגיעות בחוט השדרה

חוקרים אמריקאים מצאו כי פעילותם של תאי דם מסוג מקרופאגים עשויה לעצור התפשטות פגיעה בחוט השדרה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מקרופאגים הם תאי דם לבנים שנמצאים ברקמות הגוף שנפגעו, ותפקידם המקורי לזהות תקיפה של הגוף על ידי נגיפים, חיידקים וטפילים נוספים כגון פטריות ולהפעיל את המערכת החיסונית כנגדם.

 

לאחר פגיעה בחוט השדרה, נמצא כי מקרופאגים משמשים בתפקיד כפול: מצד אחד הם נודדים לאתר הפציעה כחלק מתגובה דלקתית חזקה ועלולים לגרום לדלקת שמחמירה את הפגיעה המקורית, ומצד שני הם עשויים לעודד תהליך חיובי של שיחזור תפקוד חוט השדרה התורם לתהליכי שיקום והחלמה בקרב הנפגעים.

 

מחקרים קודמים אודות פעילותם של מקרופאגים באתרי פגיעות בחוט השדרה זיהו הן מנגנוני שיקום והן פעילות של הרס, ולעתים אף זיהו באופן מבלבל את שני המנגנונים יחד.

 

מחקר אמריקאי חדש הצליח לזהות את המקור לפעילותם החיובית של מקרופאגים כמעודדי שיקום פגיעות בחוט השדרה באופן העשוי לפתוח תקווה לפיתוח טיפולים חדשים לנפגעים. 

 

החוקרים מהאוניברסיטאות של קנטקי ומדינת אוהיו ביצעו מחקר בבעלי חיים כדי לבחון את תפקודם של מקרופאגים בעקבות פגיעות בחוט השדרה.  

 

במחקר שהתבסס על מודלים של מעל ל-50 עכברות וחולדות עם פגיעות בחוט השדרה, נמצא הבדל בין פעילותם של קולטנים שונים לזיהומים בגוף לבין פעילות המקרופאגים בחוט השדרה: הפעלה מלאכותית של קולטנים לזיהומים חיידקיים הקרויים TLR-2 באמצעות הזרקת חומר לחיות, באופן שמדמה חדירה של חיידקים לגוף, הובילה לתהליך של בלימת התפשטות הפגיעה בחוט השדרה ולצמצום שטח הפגיעה. לעומת זאת, הפעלה של קולטנים לזיהומים פטרייתיים (fungal receptors) המכונים Dectin-1 הובילה דווקא לפעילות שלילית בחוט השדרה ולהחמרת הפגיעה.

 

לחקות חדירה של זיהום חיידקי

 

התברר כי חיקוי מנגנון חדירת זיהום חיידק לגוף עשוי לעודד את המקרופאגים לפעול באופן חיובי באתר הפגיעה בחוט השדרה ולצמצם את הפגיעה. החוקרים מציינים כי התגלית עשויה לתרום לפיתוח טיפולים עתידניים להפחתת פגיעות בעמוד השדרה המכוונים לקולטנים שזוהו במחקר, לתכנות מחדש של פעילות המקרופאגים בגוף. המחקר פורסם בגיליון יולי 2015 של כתב העת Journal of Neuroscience.

 

מחקרים קודמים כבר זיהו קשר בין פעילותם של מקרופאגים לפגיעות בחוט השדרה, אם כי אובחנו כאמור הן השפעות חיוביות והן שליליות. המחקר הנוכחי מפשט ממצאי מחקר מקדים באוניברסיטת אוהיו שמצא קשר ראשוני בין קולטנים ספציפיים לפעילות המקרופאגים בעקבות פגיעות בחוט השדרה.

 

במחקר שבוצע בגרמניה ופורסם בשנת 2010 נמצא כי פעילותם של תאים מסוג מקרופאגים ונויטרופילים באזור של פגיעה בחוט השדרה עלולה לעורר תהליך דלקתי. ואילו מחקר משנת 2013 המשותף לאוניברסיטאות אדינבורג וקיימברידג' מצא כי מקרופאגים עשויים לעודד צמיחה של מעטפת שומנית המגנה על תאי עצב (מיאלין) באופן המסייע בשיקום פגיעות עצביות, לפחות בקרב חולים בטרשת נפוצה. 

 

 

Journal of Neuroscience, doi: 10.1523/JNEUROSCI.0337-15.2015