מחקר חדש מצא כי הקרנת פעימות הלב של מטופל על מסך מולו יכול לגרום לחוויה "חוץ גופית" אצל מטופלים המתמודדים עם הפרעות בדימוי עצמי כולל אנורקסיה. החוויה מסייעת בשינוי התפיסה של המטופל את גופו.

החוקרים חיברו לנחקרים מכשיר הנחבש על הראש ומקרין תמונה לעיניים, מעיין משקפיים של מציאות מדומה. בנוסף הנבדקים צולמו במצלמה והתמונה הוקרנה חזרה אליהם כך שהם יכלו לראות את עצמם כאילו הם עומדים מולם ממרחק שני מטרים. בנוסף הוקלטו פעימות הלב של נבדקים והולבשו על הדמות שהוקרנה כמעיין הילה פועמת.

לאחר כמה דקות שהנבדקים הסתכלו על הדמות הם דיווחו על תחושות של קרבה לדמות, שהדמות מרגישה כמו הגוף שלהם עצמם, הם טענו כי היא קרובה אליהם פיזית יותר מאשר מה שהיה בפועל. כמו כן הם ממש הרגישו כאילו נגעו בגופם שלהם.

לדברי החוקרים המחקר מראה כי הקרנת פעילות פנימית של אדם על דמות חיצונית יש בה כדי לשנות את התפיסה שלו את עצמו. ממצאים אלה מתיישבים עם התפיסה שמוחנו קובע את הדימוי עצמי מתוך מספר גורמים כולל עיניים, אוזניים עור ועוד..

החוקרים מקווים להצליח ולרתום את החוויה על מנת לטפל במגוון הפרעות בדימוי הגוף תוך חיבור האדם אל גופו, כשפעמים רבות יש ניתוק כזה בהפרעות שונות. כך למשל אנשים תופסים את עצמם שמנים יותר ממה שהם למרות שבמציאות הם אינם כאלה.

Jane Aspell and Lukas Heydrich. Turning body and self inside out: Visualized heartbeats alter bodily self-consciousness and tactile perception. Psychological Science, 2013