מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותחיים בשכונה ענייה? הסיכון לשבץ עולה

חיים בשכונה ענייה? הסיכון לשבץ עולה

מחקר ישראלי: חולי לב הגרים בשכונה ענייה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח שבץ מוחי


דיירי השכונות העניות התאפיינו בטיפול רפואי באיכות נמוכה יותר (צילום: אתר סטוק פוטוז)
דיירי השכונות העניות התאפיינו בטיפול רפואי באיכות נמוכה יותר (צילום: אתר סטוק פוטוז)

 

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב מצאו כי לשכונה בה אתה חי השפעה משמעותית על הסיכון לפתח שבץ מספר שנים לאחר אוטם שריר הלב (התקף לב).

 

במחקר השתתפו כ- 1,500 חולים בגילאי 65 ומטה שהשתחררו בשנים 1992-1993 מבתי חולים, לאחר שלקו באוטם ראשון בשריר הלב. במשך כ- 13 שנים החוקרים עקבו אחר הנבדקים. במקביל, המצב הסוציו-אקונומי של שכונת המגורים נקבע על-פי מדד שפותח על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנחקרים חולקו לשלוש קבוצות: דיירי שכונות עניות, בינוניות ועשירות, על פי כתובת מגוריהם בעת התקף הלב.

 

"דיירי השכונות העניות התאפיינו בממוצע במצב חברתי-כלכלי אישי גרוע יותר, ביותר גורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם, באוטם חמור יותר וביותר תחלואה נלווית, בהשוואה לדיירי השכונות המבוססות יותר" מסביר ד"ר יריב גרבר, מהחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת. "דיירי השכונות העניות התאפיינו גם בטיפול רפואי באיכות נמוכה יותר, שבאה לידי ביטוי באשפוז בשיעורים נמוכים יותר במחלקות לטיפול נמרץ ופחות צנתורים וניתוחי מעקפים בסמוך לאשפוז".

 

נמצא כי 23 אחוז מהאוכלוסייה בשכונות ה"עניות" לקה בשבץ, בהשוואה ל- 14 אחוז בשכונות ה"בינוניות" ו-12 אחוז בשכונות ה"עשירות". לאחר שלקחו בחשבון את התמותה כגורם מתחרה לשבץ, שיעורי השבץ היו 19 אחוז בשכונות העניות, 12 אחוז בשכונות הבינוניות ו 11 אחוז בשכונות העשירות.

 

גם כאשר החוקרים נטרלו משתנים מתערבים שעלולים היו להשפיע על התוצאות (כגון חומרת התקף הלב, הטיפול שניתן, תחלואה נלווית, גיל, המצב הסוציו-אקונומי האישי וגורמי סיכון למחלת לב), לגרים בשכונות עניות היה סיכון גבוה יותר ב-51 אחוז לשבץ לאחר אוטם בשריר הלב.

 

החוקרים מסבירים כי קיימים מספר מנגנונים שיכולים להסביר את התוצאות: מאפיינים של הסביבה הפיזית בשכונה (כגון המצאות אזורים ירוקים וחנויות המוכרות מזון בריא, או צמצום זיהום האוויר), מאפיינים חברתיים בשכונה (כמו הרגלי בריאות רווחים כגון עישון והיענות לטיפול רפואי, או לכידות חברתית) ואיכות הטיפול שמשתנה בין האזורים.

 

"הממצאים מצביעים על הצורך בשיפור שירותי הרפואה הניתנים באזורים נחשלים" מסכם ד"ר גרבר "יש לטפח הן את הסביבה והן את הסביבה החברתית ולהמשיך לחקור את המנגנונים דרכם 'נכנסת השכונה לתוך הגוף'.

 

 

מחברי המחקר: ד"ר יריב גרבר, פרופ' אורי גולדבורט, פרופ' יעל בנימיני, פרופ' דוד טנה ופרופ' יעקב דרורי. החוג לאפידמיולוגיה ולרפואה מונעת, בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת ת"א.

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה