מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קשב וריכוז

מנהלי קהילה

דר' טמיר אפשטיין
דר' טמיר אפשטיין
פסיכיאטר, מנהל מרפאת פוקוס. המרפאה להפרעות קשב במבוגרים, המרכז הרפואי ע\\\"ש שיבא, תל השומר.
ד
ד"ר גבריאל שחר
שמי ד"ר גבי שחר  הוסמכתי לרפואה באיטליה בשנת 1984 והתמחתי בישראל ברפואת ילדים . עבדתי במספר בתי חולים . כיום אני עובד כרופא ילדים בקופת חולים מכבי ומקדיש את מירב מירצי לאבחון וטיפול בהפרעות קשב . שילוב בין שני התחומים מאפשר ראיה מערכתית הן בתחום הרפואי והן בתחום הקשיים התפקודיים במשפחה בבית ספר ומחוץ לו . מרפאת הקשב שלי נמצאת בתל אביב  אשמח לעמוד לרשות הפונים דרך הרשת - כמוני או במרפאתי בצהלה בתל אביב  לקביעת תור 0549119798
ד
ד"ר נעמי וורמברנד
שמי נעמי. מזה תריסר שנים אני עוסקת בסיוע לנוער ומבוגרים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כדי להכשיר את עצמי למשימה זו,  למדתי חינוך ופסיכולוגיה בתואר ראשון, ויעוץ חינוכי וחינוך מיוחד בתאר שני ושלישי. כמו כן, אני מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית להפרעות קשב, מנחת קבוצות. במשך שנים הייתי מרצה בחינוך מיוחד ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מכללת בית ברל ומכללת סמינר הקיבוצים. מעבר להיבט האקדמי, אני עוסקת ביזום והקמה של מסגרות מגוונות שפועלות לטובת האוכלוסיה של בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כך הקמתי, לפני כ- 12 שנה, את מרכז מהו"ת (מרכז התעצמות ותובנה)  במכללת סמינר הקיבוצים עבור הסטודנטים עם הלקויות. מאז הוקמו 26 מרכזי מהו"ת ברחבי הארץ עבור תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב במערכת החינוך העל יסודי. המרכזים מנוהלים כרשת ושייכים מבחינה מקצועית למרכז "דרך מהות" של מכללת סמינר הקיבוצים, שאותו אני מנהלת. לפני כשנה הוקם מרכז מהו"ת בכלא מעשיהו עבור אסירים עם לקויות למידה והפרעות קשב. אנו מטפלים גם במובטלים כרוניים  על רקע לקותם, כדי להחזירם לעולם התעסוקה, בשיתוף עם עמותת בעצמי. בנוסף, אנו מנהלים מערך השתלמויות מסועף בחדרי מורים ובקרב מטפלים והורים.   
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.
כמוניקשב וריכוזמדריכיםחיים עם הפרעת קשב וריכוז

חיים עם הפרעת קשב וריכוז

לימודים, עבודה, זוגיות והורות: איך עושים את זה עם הפרעת קשב וריכוז


(צילום: panthermedia)
(צילום: panthermedia)

 

הפרעות קשב וריכוז במבוגרים עלולות להשפיע על תחומים רבים בחיים. במאמר נסקור את ההשפעות האפשריות של הפרעת קשב וריכוז בחיי היום-יום, ונסביר כיצד ניתן להתמודד טוב יותר עם הקשיים.

 

כשמדברים על החיים עם ADHD, יש כמובן צורך לחלק את הנושא בין אלו שנמצאים בטיפול ומעקב לבין אלו שלא. כמובן שעצות או הנחיות הרלוונטיות עבור אנשים שאינם נמצאים בטיפול רלוונטיות גם עבור אלו שכן, אם כי יש לקוות שאלו הנמצאים בטיפול מקבלים מענה מהגורמים המטפלים.

 

מבוגרים עם הפרעות קשב אינם מוגדרים על פי הפרעתם אלא, כמו כל אחד אחר, על פי מכלול רחב של יכולות ותכונות כגון גילם, תולדות חייהם, השכלתם, הרקע המשפחתי- חברתי- תרבותי בו גדלו ובו הם חיים, תחומי עניין, מרכיבים אישיותיים, יכולת לתקשורת חברתית ובינאישית, יכולות קוגניטיביות כגון אינטליגנציה, תחלואה נלווית – גופנית ונפשית וכן, גם היותם בעלי הפרעת קשב, חומרתה וסוגה. לכן, המידע הניתן כאן הוא, מטבע הדברים, בהכללה משמעותית.

 

לימודים

 

תחום הלימודים - בחירת תחום הלימודים מושפעת מגורמים רבים: נטיות, העדפות, יכולות, תחומי עניין, תוכניות ארוכות וקצרות טווח ועוד ועוד. כדאי לקחת בחשבון גם את הפרעת הקשב כשבוחרים תחום לימודי. בהכללה גסה, לאנשים עם הפרעת קשב יש יכולות גבוהה יותר בתחומים מעשיים-טכניים או יצירתיים מאשר בתחומים בהם רוב הלימוד הוא עיוני.

 

שיטות לימוד - בפועל, כמעט שלא מלמדים תלמידים בבתי ספר ולא כל שכן סטודנטים במוסדות אקדמאיים, כיצד ללמוד. אף אחד לא מסביר כיצד לסכם חומר בשיעור, אם בכלל, כיצד לחזור ולארגן חומר בבית, כיצד לתרגל או לשנן אם צריך, כיצד לתעדף משימות לימודיות וכיצד ללמוד לבחינות. עבור מבוגרים עם הפרעת קשב, משימות אלו קשות אף יותר. יש תועלת רבה בחיפוש מונחה אחר שיטת הלימוד המיטבית ומציאת הטכניקה המתאימה ביותר עבור כל סטודנט, במיוחד אם הינו עם הפרעת קשב.

 

בחינות - במוסדות הלימוד השונים ניתנות התאמות מסוימות בתנאי בחינה עבור מבוגרים עם הפרעות קשב. מחקרים שבוצעו בישראל מצביעים על כך שחלק מההקלות - הארכת זמן לדוגמה - אינן משפרות ציונים אצל אנשים עם הפרעת קשב יותר מאשר אצל האוכלוסייה הכללית (שגם היא כמובן הייתה מאוד שמחה לתוספת זמן במבחן הפסיכומטרי, נניח). הקלות אחרות שעשויות להיות רלוונטיות הן ביצוע מבחן בתנאים שקטים ואפשרות להפסקות בזמן המבחן. אך מה שחשוב משמעותית מתנאי הבחינה או ההקלות הם בחירה נכונה של תחום הלימודים ושיטות הלימוד.

 

תעסוקה

 

לא מעט מהקשיים המופיעים אצל מבוגרים עם הפרעות קשב מתבטאים ביתר שאת בתחום התעסוקתי. הקשיים מופיעים בביצועים בעבודה- הדורשים קשב לאורך זמן, סבלנות, יכולת לנהל משימות ולעמוד במגבלות זמן וכדומה. הקשיים מופיעים גם מבחינת התנהלות במקום העבודה – איכות וטיב היחסים עם שאר העובדים, היכולת להציג את עצמך באופן מיטבי, לחשוב ולהבין משמעויות לפני שאתה או את מדברים או עושים.

 

מבוגרים עם הפרעת קשב עשויים לבחור עבודות תובעניות בהן יש רמת אינטנסיביות גבוהה, ועלולים לקחת על עצמם יותר ממה שהם מסוגלים לבצע בשל הערכות שגויות של הזמן או המאמץ הנדרשים. השילוב עשוי להוביל אותם להיות 'וורקוהולים' (מכורים לעבודה).

 

קיימים מאפיינים נוספים של מבוגרים עם הפרעות קשב המתבטאים בתחום התעסוקתי – מבוגרים אלו נוטים להחליף יותר עבודות, להיות מפוטרים ולהתפטר בתדירות גבוה יותר ממבוגרים ללא הפרעת קשב ולהרוויח בממוצע פחות מעמיתיהם.

 

מלבד טיפול – תרופתי ולא תרופתי - שאמור לסייע משמעותית, ניתן לשקול ייעוץ תעסוקתי אצל אנשי מקצוע שמתמחים בייעוץ למבוגרים עם הפרעת קשב.

 

זוגיות

 

מאפייני הפרעת קשב מתבטאים גם בתחום זה, חלקם באופן ישיר וחלקם באופן עקיף. מבוגרים עם הפרעת קשב חשים לא פעם כי בני זוגם אינם מבינים את הקשיים עימם הם מתמודדים ואינם תומכים בהם או לחליפין חשים אשמה ותסכול לנוכח התנהגותם שלהם – במיוחד כאשר הם מודעים לכך שאינה תורמת לקשר הזוגי.

 

מבוגר עם הפרעת קשב עלול 'להתנתק' בשיחות עם בן/בת הזוג וליצור את הרשום כי אינו קשוב או מתעניין. אם קיים מרכיב של היפראקטיביות ו/או אימפולסיביות, דברים פוגעים עלולים להיאמר או להיעשות ללא מחשבה או התחשבות, מה שגם, מטבע הדברים, מחבל בקשר זוגי.

 

בעקיפין, התנהגות של מבוגר עם הפרעת קשב בחיי היום יום עלולה להכביד על קשר זוגי וליצור מוקדי חיכוך מתמידים – קושי לנהל את ענייני הבית, להיות מסודר או מאורגן, לבצע משימות בזמן וכדומה. 

 

מעבר לטיפול עבור בן הזוג עם הפרעת הקשב, ניתן לשקול גם טיפול זוגי במסגרתו יוסבר לבני הזוג כיצד מאפייני הפרעת הקשב מתבטאים, ולעודד גישה בונה וחיובית לתקשורת והתייחסות לביטויים אלו.

 

הורות

 

כשם שלהיות בן זוג טוב דורש קשב וסבלנות לבן הזוג, כך גם להיות הורה. מבוגרים רבים עם הפרעת קשב חשים מתוסכלים לנוכח חוסר סבלנותם עם ילדיהם. מה שמקשה על כך אף יותר, היא העובדה שללא מעט הורים עם הפרעת קשב, יש ילדים עם הפרעת קשב.

 

על מנת לתפקד באופן מיטבי כהורה, ראשית מומלץ לטפל באופן מיטבי בעצמך. במקביל, כדאי למפות את המקומות בהם ההורה חש שאינו מצליח או מתקשה להיות ההורה שהיה רוצה להיות. אז, ניתן למקד טיפול בתפקוד הורי תוך חשיבה מערכתית הכוללת את שני ההורים, את סביבתה הפיזית ואת סדר יומה של המשפחה. קיימות עמותות – כגון עמותת 'ביחד' שחלק מפעילויותיה מכוונות לנושא זה.

 

תפקוד שגרתי

 

חיי היום יום בעולם המערבי דורשים יכולות לא מבוטלות, במיוחד מאנשים עם הפרעת קשב. צריך לדעת לשמור על קשב לאורך זמן בעבודה, מול בני זוג, חברים, בנהיגה ועוד. צריך להיות מסוגלים לפצל קשב – למשל דבר בטלפון ולנהוג במקביל, ולדעת להעביר קשב ממוקד אחד לאחר במהירות ויעילות – לעבור משיחה אחת לאחרת, מגירוי ויזואלי לגירוי שמיעתי ועוד. גודש הגירויים מכל הסוגים דורש יכולת סינון גבוהה על מנת שניתן יהיה להתמקד בגירוי החשוב ביותר בנקודת זמן נתונה.

 

במקביל, החברה המאורגנת מאוד בה אנו חיים דורשת גם כללי התנהגות נוקשים למדי – תורים בחנויות ופקקי תנועה הם משימות קשות עבור מבוגרים קצרי רוח עם נטייה לפעילות יתר וחוסר סבלנות. חריגה מהכללים המקובלים (נסיעה בשוליים או הידחפות בתור) עלולה לגרור עונשים. 

 

'תחזוקת' החיים בעידן המודרני היא עניין מורכב שכולל ביו היתר קביעת סידורים מראש, ניהול עניינים בירוקרטים מול מוסדות, ניהול כלכלי וקבלת החלטות בתחום זה ועוד ועוד. עניינים שגרתיים אלו עלולים להיות מכשלה גבוהה עבור מבוגר עם הפרעת קשב שמתקשה לתכנן, להתארגן, לדחות סיפוקים ולהיות סבלני. בנוסף על כל אלה, אנו נדרשים להיות מסוגלים מעת לעת 'להירגע', לנוח או לנפוש ונתקלים במצבים בהם אין גירויים ואין משהו ש'צריך' לעשות. עבור מבוגרים עם נטייה להיפראקטיביות, זמנים ותפקודים אלו קשים אף הם.

 

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם קשיים אלו היא טיפול בהם – בין אם תרופתית ובין אם התנהגותית או דינמית- ומיפוי מוקדי הקושי על מנת שניתן יהיה להיערך להם מראש במגוון דרכים: חלוקת משימות בתוך המשפחה, הימנעות במידת האפשר ממצבים בהם מראש קיים סיכוי גבוה לכישלון ותסכול, ויצירת אפשרויות נוחות יותר באמצעות שינוי הסביבה הפיזית או מסגרות הזמנים.

 

 

* ד"ר טמיר אפשטיין הוא מנהל מרפאת 'פוקוס' להפרעות קשב במבוגרים, במרכז הרפואי שיבא ומנהל קהילת הפרעות קשב וריכוז באתר "כמוני"

דורין
21/02/12 13:37

"הארכת הזמן" , כי זו היא שטות גמורה , תהליכי החשיבה של אנשים עם קשב וריכוז הם איטיים הרבה יותר משל אנשים שאינם סובלים מקשב וריכוז. אני וכל אחיי סובלים מכך ןללא תוספת הזמן שניתנה לנו בבחינות לא הייינו ועודנו מסוגלים לעמוד בזמן בחינה או לקרוא מאמר , כל תהליך החשיבתי ועיקול המידע לוקח לנו זמן רב , יש לזכור כי הריטלין אינו פותר את הבעיה אלא רק עוזר לנו להתרכז כמה שבאפשרותנו .