מהמחקר האוסטרלי עולה קשר בלתי-תלוי בין רמות וויטמין D בדם ובין סיכון מופחת לאירוע ראשון של מחלה דה-מייליניטיבית (סוג מיוחד של פגיעה בעצבים) במערכת העצבים המרכזית. הקשר נותר על כנו גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים.

לדברי החוקרים, למחקר זה ייחודיות ממספר סיבות, כולל העובדה שנערך במרכז רפואי יחיד, כלל חולים עם אירוע דה-מייליניטיבי שלא אובחנו כחולי טרשת נפוצה ובחן בו-זמנית הן את החשיפה לשמש והן את רמות וויטמין D בדם. המחקר מעלה שאלה בנוגע לחשיבות החשיפה לשמש בפני עצמה, ללא קשר לוויטמין D.

מדגם המחקר כלל 282 חולים מארבעה אזורים באוסטרליה עם אבחנה קלינית ראשונה של מחלה דה- מייליניטיבית של מערכת העצבים המרכזית במהלך תקופת המחקר. מבין אלו, 16 פיתחו אירוע נפרד במהלך תקופת המחקר, בעוד שביתר המקרים מדובר היה באירוע קודם. המחקר כלל גם 542 ביקורות שנבחרו באקראי.

באמצעות שאלונים אספו החוקרים מידע אודות חשיפה לשמש בשעות הפנאי במהלך הקיץ והחורף, בתקופות שונות במהלך החיים (גילאי 6-10 שנים, 11-15, 16-20 ובשלוש השנים האחרונות). כך יכלו החוקרים להעריך את החשיפה הקודמת לשמש לפני הופעת טרשת נפוצה.

החוקרים גם אספו מידע אודות הנטייה של המשתתפים לשיזוף, מספר הנמשים כמתבגרים, הרגלי עישון, רמת השכלה, פעילות גופנית, תזונה ונטילת תוספי וויטמין D. כמו כן, הם דירגו את נזקי השמש בעור ובעין של כל משתתף ונטלו דגימות דם לבדיקות DNA ורמות וויטמין D.

מהמחקר עולה כי הן חשיפה לשמש והן רמות וויטמין D תורמות באופן בלתי-תלוי להפחתת הסיכון לאירוע דה-מיילינטיבי ראשון. חשיפה מוגברת לשמש בשעות הפנאי מגיל שש, מלווה ביחס סיכויים מתוקן של 0.70 עם כל עליה של 1000 קילוג'אול למטר רבוע במנת קרינה אולטרה-סגולה.

באשר לוויטמין D, יחס הסיכויים המתוקן להפחתת הסיכון לאירוע דה-מיילינטיבי ראשון עמד על 0.93 עבור כל עליה של 10 ננומול לליטר ברמות 25-Hydroxyvitamin D בדם.

כמו כן, עור בהיר ומספר נמשים גדול יותר לוו בסיכון מוגבר לאירוע דה-מיילינטיבי ראשון.

החוקרים קבעו כי ההבדל בחשיפה לשמש בשעות הפנאי, רמות 25-Hydroxyvitamin D וסוג העור היו אחראים ביחד ל-32.4% מהעלייה בהיארעות אירוע דה-מיילינטיבי ראשון.

Neurology. 2011;76:540-548

החדשה פורסמה באתר E-Med