מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותיוצרים תאי גזע מורידים

יוצרים תאי גזע מורידים

ורידים הנותרים לאחר ניתוח מעקפים יכולים להוות מקור לתאי גזע שישמשו לטיפול בבעיות לב


לראשונה הצליחו למצות תאי גזע משאריות ורידים לאחר ניתוח מעקפים (צילום: אתר סטוק פוטוז)
לראשונה הצליחו למצות תאי גזע משאריות ורידים לאחר ניתוח מעקפים (צילום: אתר סטוק פוטוז)

 

לאחר ניתוח מעקפים נותרת חתיכה של וריד. כעת חוקרים הצליחו להפיק מאותה חתיכה תאי גזע שיוכלו לשמש לטיפול בבעיות לב בעתיד.

 

צוות מאוניברסיטת בריסטול הצליחו למצות תאי גזע מורידים של בני אדם ולהשתמש בהם לעידוד גדילת כלי דם בעכברים. החוקרים טוענים כי ממצאים אלה יכולים להוביל לטיפולים לתיקון נזק לשריר הלב או נזק בעורקים בבני אדם.

 

לאחרונה מדענים מתרכזים במציאת דרכים להפיק תאי גזע ממבוגרים. לתאי גזע יש את היכולת לייצר תאי אנוש מסוגים רבים, דבר הפותח אפשרויות לתקן ולחדש סוגים רבים של רקמות שנהרסו בעקבות מחלה או פציעה. הפקת תאי גזע מורידים שנחשבו עד היום לפסולת רפואית, היא אחד החידושים האחרונים. 

 

אצל מטופלים עם מחלת לב, כלי הדם המספקים דם לשריר לב לרוב חסומים או צרים. החסר בדם מביא לפגיעה בשריר הלב, מה שעלול לגרום לכאבים בחזה ואף להתקף לב. בניתוח מעקפים לוקחים חלק מוריד, לרוב מרגלו של המטופל. וריד זה מחליף את החלק בעורק החסום שמוביל דם ללב. בדרך כלל המנתח לוקח חלק גדול יותר של וריד ממה שהוא זקוק לו לניתוח. אבל מסתבר שגם לשארית הזו יכולה להיות משמעות רבה. 

 

צוות המחקר לקח שאריות של וריד ששימש כמעקף, ובמעבדה הצליחו למצות ממנו תאי גזע ולהגדיל את הכמות שלהם. בהמשך, תאי הגזע הוזרקו לשריר הרגל של עכבר, שריר שנמנע ממנו דם ולכן נפגע באופן המדמה פגיעה בשריר הלב. החוקרים מצאו כי ההזרקה של תאי הגזע עודדה יצירת כלי דם חדשים ושיפרה את זרימת הדם.

 

זו הפעם הראשונה בה הצליחו למצות תאי גזע משאריות ורידים לאחר ניתוח מעקפים. 

 

החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת המדעי Circulation, מקווים כי ממצאים אלה יוכלו לאפשר בעתיד למטופל שצריך לעבור ניתוח מעקפים, לקבל טיפול לבבי בשימוש תאי הגזע שלו. אבל יקח עוד זמן עד שניתן יהיה להשתמש בתאים אלה באופן נרחב בבני אדם.

 


http://news.bbc.co.uk/2/hi/health/8639548.stm

 

עריכה ותרגום: מיכל אברג'יל