מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותיל"ד בסכרתיים - עד כמה נמוך יש לרדת?

יל"ד בסכרתיים - עד כמה נמוך יש לרדת?

על פי מחקר חדש אין יתרון להורדת לחץ דם אגרסיבית בחולים סכרתיים, מעבר לערכים המקובלים באוכלוסיה הכללית


הנחיות הטיפול ביל"ד בסכרתיים המקובלות כיום, מדברות על הורדת לחץ דם אגרסיבית לערכים של פחות מ-130/80.

 

עפ"י מחקר חדש עולה כי להורדת ערכי לחץ הדם לערכים נמוכים מ-130/80 אין יתרון על פני איזון לחץ הדם לערכים של פחות מ-140/90, כפי שמקובל באוכלוסיה הכללית של החולים עם יתר לחץ דם.

 

החוקרים מצאו כי גם ערכי לחץ דם סיסטולי בין 130-139 קשורים עם תוצאות דומות כמו ערכים נמוכים מ-130, מבחינת הסיכון לתמותה, התקפי לב ושבץ מוחי.

 

מחקר זה מעלה ספקות לגבי הצורך באיזון אגרסיבי כפי שמקובל כיום בהנחיות השונות לטיפול ביתר לחץ דם. דרושים כמובן מחקרים נוספים גדולים כדי לנסות ולענות על סוגיה זו.

 

JAMA. 2010, 304(1), 61-68

 

 

 

 

תרגום ועריכה: ד"ר נעמי לוין-יינה