בשנים האחרונות מדווח על עלייה בשיעור המתבגרים שמתמודדים עם תסמיני דיכאון. מחקרים מסוימים רומזים כי אחת הסיבות לכך היא בגידול בהיקף תופעת ההשמנה בגילי הילדות – על רקע הרגלי תזונה לקויים שמאפיינים מדינות מערביות, ולאחרונה גם מדינות עולם שלישי, ואורח חיים יושבני שמלווה במיעוט פעילות גופנית.

מחקר מבריטניה מזהה עתה קשר ברור בין עודף משקל בגילי הילדות לדימוי גוף ירוד ולנטייה מוגברת להתמודדות עם תסמיני דיכאון בגיל ההתבגרות. ואילו דיכאון כשלעצמו מוביל להזנחה בהיבטים תזונתיים – ועלול להחמיר את הנטייה של מתבגרים לצבור משקל עודף עוד יותר. האם יש דרך לעצור את מעגל הקסמים?

שרשרת של השפעות

החוקרים מהיוניברסיטי קולג' בלונדון ביקשו לבחון מה השפעתו של דימוי גוף ירוד על הקשר בין השמנה בילדות להתפתחות דיכאון בגילי הנעורים. המחקר כלל 13,135 נבדקים שנולדו בין ספטמבר 2000 לינואר 2002, כחלק ממחקר מעקב נרחב אחר ילדים שנולדו בבריטניה סביב המילניום החדש (Millennium Cohort Study).

כמחצית מהנבדקים היו ממין זכר (50.4%) וכ-16% השתייכו לקבוצות מיעוט אתניות. עם השנים, הנבדקים עוברים מעקבים רפואיים ופסיכולוגים תקופתיים.

הניתוח מצא כי עלייה במדד ההשמנה BMI שהעידה על נטייה למשקל עודף בגיל 7 הייתה קשורה בנטייה מוגברת לדימוי גוף ירוד בגיל 11, ובהמשך לעלייה בסיכון להופעת תסמיני דיכאון בגיל 14. הסיכון לשרשרת ההשפעות שנחשפה במחקר היה גבוה פי 2 בקרב ילדות בהשוואה לילדים. חישוב סטטיסטי העלה כי דימוי גוף ירוד הסביר 43% מהקשר שנצפה בין מדד ההשמנה לבין הדיכאון אצל הנערות שהשתתפו במחקר.

המחקר נתמך על ידי קרן Wellcome, המכון הלאומי הבריטי לחקר הבריאות והטיפול (NIHCR) והמועצה הבריטית למחקרים כלכליים וחברתיים, וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2024 של כתב העת Lancet Psychiatry.

בעיית ההשמנה בילדות

החוקרים מציינים כי הממצאים מחדדים את החשיבות בפיתוח תוכניות התערבות להתמודדות עם השמנה בילדות והפחתת התופעה של דימוי גוף ירוד של ילדים – כדי למנוע דיכאון בגיל ההתבגרות, שעשויות להיות לו השפעות משמעותיות על הבריאות הפיזית והנפשית לשנים ארוכות. לטענת החוקרים, התערבויות להפחתת משקל עודף בילדות צריכות להתבצע בזהירות רבה, כדי למנוע פגיעה בדימוי הגוף, וכך עליהן להתמקד בגורמים סביבתיים שעשויים להשפיע על המשקל ופחות להתמקד בילד עצמו.

בראיון לתקשורת עם פרסום הממצאים אמרה ראש צוות החוקרים ד"ר פרנצ'סקה סולמי (Solmi), כי "דיכאון הפך לנפוץ יותר בקרב צעירים, כמו גם עודף משקל, ודימוי גוף שלילי. מצאנו ראיות חזקות לכך שחוסר שביעות רצון מהמראה החיצוני קשור לעלייה בתסמיני דיכאון שנים לאחר מכן. הממצאים שלנו מצביעים על כך שכל מאמץ להפחית משקל בילדות צריך לקחת בחשבון את ההשפעות האפשריות שלו על בריאות הנפש, כך שנוכל להימנע מסטיגמות על משקל, ובמקום זאת לתמוך בבריאות הנפשית וברווחה של ילדים".

ממצאי המחקר נשמעים על רקע עדויות מתחזקות בשנים האחרונות לעלייה בהיקף הילדים שמתמודדים עם משקל עודף, בין השאר בעקבות חיבור למסכים, תזוזה מועטה ואי הקפדה על תזונה בריאה, בין השאר גם בבית הספר. מגפת הקורונה אף החמירה את הבעיה. בעבודה נרחבת שבוצעה בישראל בקופת חולים כללית זוהתה עלייה מדאיגה בהיקפי ההשמנה בתקופת הקורונה אצל ילדים קטנים – בעיקר בגילי שנתיים עד שש. לפי הנתונים שנאספו, לפני המגפה 13.2% מהילדים והמתבגרים שנכללו במחקר היו עם עודף משקל ו-10.5% היו עם השמנת יתר, ואילו לפי מדידות בתקופת מגפת הקורונה – 13.3% מהילדים ומתבגרים כבר תועדו עם עודף משקל ו-12.3% עם השמנת יתר.

Lancet Psychiatry, doi: 10.1016/S2215-0366(23)00365-6