עודף משקל משמעותי מכפיל את הסיכון לפתח אי ספיקת לב. קבוצת חוקרים מארה"ב בחנו את השפעתה של  תוכנית משולבת בת 24 חודשים אשר שילבה הדרכה תזונתית , המלצות לפעילות גופנית ומעקב רופאי  על מדדים לבבים מגוונים ב 60 נבדקים עם עודף משקל.

למרות שלמעשה נבדקו 2 דיאטות שונות  (דלת שומנים ודלת פחמימות) לא נמצא הבדל מהותי ביניהם והירידה במשקל היתה דומה (מ- 104 ק"ג בממוצע ל- 94 לאחר שנה ו- 99 לאחר שנתיים). השינוי הבולט ביותר נצפה לאחר שנה וזהו ממצא החוזר במספר מחקרים (נכון הדבר לצערנו גם לגבי העליה במשקל לאחר שנתיים - קשה להתמיד!).

מעניינות יותר הן תוצאותיהם של המשתנים הקשורים לתפקוד הלב וכלי הם הדם:

1) חלה ירידה במסת שריר הלב , ירידה זו לוותה בשינוי לטובה בתפקוד הדיאסטולי של הלב (הרפיית שריר הלב אשר יכולה להפגע בנבדקים עם עודף משקל.  במחקר זה הערכה בוצעה ע"י אקו לב).

2) חלה ירידה בעובי דופן כלי הדם בעורק התרדמה (CIMT - מדידת ע"י גלי אל-קול US של  עובי 2 מתוך שכבות עורק בצוואר כביטוי לתהליך של טרשת עורקים). ירידה זו נשתמרה גם לאחר 24 חודשים.

3) חלה ירידה בעובי של שריר הלב ושינוי חיובי בגיאומטריה שלו.

מכלול השינויים החיוביים המצוינים השתנו לרעה לאחר שחלה עליה חזרה במשקל לאחר השנה הראשונה.

האם הכול עקב דיאטה? 

כנראה שלו , לא ניתן במחקר זה להפריד בין הפעילות הגופנית ובין השינויים בתזונה.

מדוע להתאמץ עם השינוי לאחר 24 חודש הוא כה צנוע?

ניתוח של מרבית המשתנים, גם לאחר 24 חודשים, מצביע על שינוי חיובי בהשוואה לנתוני ההתחלה

ויתכן גם לתועלת קלינית בהמשך.

עריכה ותרגום - ד"ר קלמפנר

מאמר המקור