מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותכך תפחיתו בחצי את הסיכון לאי ספיקת לב

כך תפחיתו בחצי את הסיכון לאי ספיקת לב

מחקר: פעילות גופנית, גם פעילות בעצימות מתונה, עשויה להפחית את הסיכון לאי ספיקת לב


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

פעילות גופנית בעצימות מתונה כמו הליכה מהירה או שחייה במשך יותר משעה ביום או פעילות גופנית אינטנסיבית כמו ריצה במשך חצי שעה ביום, עשויות להפחית את הסיכון לאי ספיקת לב ב-46%. כך מצא מחקר חדש שפורסם בכתב העת של איגוד הלב האמריקני Circulation: Heart Failure. 

 

אי ספיקת לב היא מחלה בה נפגע תפקוד הלב באופן כזה שהוא אינו מסוגל להזרים מספיק דם וחמצן לאברי הגוף במאמץ ולעיתים גם במנוחה. המחלה יכולה להתפתח בכל גיל, אך היא שכיחה יותר ככל שהגיל עולה.

 

במחקר הנוכחי חוקרים שוודים מאוניברסיטת Uppsala עקבו אחר כמעט 40,000 אנשים שהצטרפו למחקר בגילאי 20-90 ולא סבלו מאי ספיקת לב בתחילת המעקב. החוקרים העריכו את הזמן בו הם פעילים גם בשעות הפנאי וגם את סך הפעילות שהם ביצעו ביום (כולל בעבודה) בתחילת המחקר ועקבו אחריהם עד תום שנת 2010, כדי לבדוק כיצד הפעילות הגופנית שהם ביצעו השפיעה על הסיכון שלהם לפתח אי ספיקת לב.

 

החוקרים מצאו שככל שאנשים היו פעילים יותר, כך הסיכון שלהם לפתח אי ספיקת לב ירד. עוד נמצא כי בקבוצה שביצעה הכי הרבה פעילות גופנית בשעות הפנאי - יותר משעה של פעילות מתונה או חצי שעה של פעילות בעצימות גבוהה ביום - הסיכון לאי ספיקת לב היה נמוך ב-46%.

 

המחקר אומנם מצא קשר בין פעילות גופנית לבין סיכון מופחת לאי ספיקת לב, אך הוא לא יכול להוכיח כי מדובר בקשר של סיבה-תוצאה, משמע שלא ניתן לדעת אם הפעילות הגופנית בפני עצמה הובילה להפחתה בסיכון. עם זאת, הממצאים בהחלט הגיוניים לאור העובדה שפעילות גופנית מפחיתה גורמי סיכון לאי ספיקת לב כמו יתר לחץ דם, השמנה, סוכרת ומחלות לב אחרות. אבל גם לאחר שהחוקרים נטרלו בניתוח הנתונים את השפעת הפעילות על גורמי סיכון שכאלה, עדיין נמצא קשר ישיר בין פעילות גופנית לסיכון מופחת לאי ספיקת לב.

 

 חצי שעה של פעילות אינטנסיבית כמו ריצה או יותר משעה של פעילות מתונה יפחיתו את הסיכון לאי ספיקת לב ב-46% (צילום: Shutterstock)

 

תוצאות המחקר משתלבות היטב עם מחקרים קודמים שנערכו בנושא. מחקר שפורסם בתחילת השנה באותו כתב עת מדעי, מצא כי גם הקפדה על פעילות גופנית וגם הימנעות מישיבה ממושכת הם שני גורמים חשובים במניעה של אי-ספיקת לב. במשך כ-8 שנים חוקרים עקבו אחר 84,170 גברים בגילאי 45 עד 69, שלא סבלו מאי-ספיקת לב בתחילת המחקר. הם מצאו כי מחוץ לסביבת העבודה, גברים שבילו 5 שעות או יותר בישיבה היו בעלי סיכון גבוה ב-34% לפתח אי-ספיקת לב, בהשוואה לגברים שבילו לא יותר משעתיים ביום בישיבה – וזאת בלי קשר לפעילות הגופנית שהם ביצעו. מצד שני, לגברים עם רמות נמוכות של פעילות גופנית היה סיכון גבוה ב-52% לפתח אי-ספיקת לב, בהשוואה לגברים עם רמות גבוהות של פעילות גופנית - וזאת בלי קשר למשך הזמן בו בילו בישיבה. לגברים שישבו יותר מ-5 שעות ביום בשעות הפנאי וגם ביצעו מעט פעילות גופנית היה סיכון יותר מכפול לפתח אי-ספיקת לב, בהשוואה לגברים שהיו פעילים מאוד וישבו פחות משעתיים ביום בשעות הפנאי.

 

גם מחקר שפורסם בשנת 2010 בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מצא קשר בין פעילות גופנית במשך יום העבודה ובשעות הפנאי לסיכון מופחת לפתח אי-ספיקת לב. המחקר נערך על כ-60,000 משתתפים בני 25-74 שלא סבלו מאי ספיקת לב בתחילתו והיו במעקב במשך 18 שנים. נמצא כי הסיכון לאי ספיקת לב עלה ככל שירדה רמת הפעילות הגופנית בשעות הפנאי ובשעות העבודה.

 


Circulation: Heart Failure. Published online before print September 2