מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר גרשון פינק
מנהל יחידת הריאות במרכז הרפואי קפלן.
דר-ניסים-אריש
דר-ניסים-אריש
בוגר הפקולטה לרפואה האוניברסיטה העיברית, ירושלים. מומחה ברפואה פנימית ובמחלות ריאה . רופא בכיר ביחידה למחלות ריאה במרכז הרפואי שערי צדק.
אורנה יריב
אורנה יריב
www.PhysioClick.co.il יועצת בכירה לפיזיותרפיה. פיזיותרפיסטית משנת 1989. בעלים, מנכל״ית ויזמית של פיזיוקליק- PhysioClick : המרכז הארצי לייעוץ מהיר, לווי והתאמה של פיזיותרפיה פרטית, מתוך מאות פיזיותרפטרפיסטים פרטיים בכל הארץ ובכל התחומים. טיפול בקליניקה, ביקור בית או יעוצי פיזיותרפיה און ליין . www.PhysioClick.co.il מרצה בכנסים וקורסים בארץ ובחו״ל למדתי באוניבסיטת תל-אביב ובית חולים "אסף הרופא".  מאז עוסקת בעיקר בחולי ריאות בגילאים השונים. בעבר 10 שנים במכון פיזיותרפיה ב"מכבי" בתחום האורטופדי, ובבית חולים ״ לניאדו״ בשיקום ריאות ובמחלקת ילדים בתחום הנשמתי. כל 30 שנות עבודתי עשיתי אלפי ביקורי בית למטופלים שסבלו מבעיות מכל הסוגים: בעיות אורטופדיות, נשימתיות, תפקודיות ועוד. שנים רבות טיפלתי בחולי CF כולל ליווי לחו"ל להשתלת ריאות. השיתתפתי בקורסי ריאות וכנסים רבים בארץ ובבלגיה. חברה באירגון ERS האירופאי למחלות ריאה. מוזמנים: https://physioclick.co.il
כמונינשימהחדשותכמה סיגריות מותר לעשן?

כמה סיגריות מותר לעשן?

מחקר: גם חשיפה מועטה לעשן סיגריות עלולה להוביל לשינויים גנטיים בדרכי הנשימה


אם ניתן היה להבחין בניקוטין בשתן ניתן היה לראות גם שינויים גנטיים בדרכי הנשימה (צילום: אתר סטוק פוטוז)
אם ניתן היה להבחין בניקוטין בשתן ניתן היה לראות גם שינויים גנטיים בדרכי הנשימה (צילום: אתר סטוק פוטוז)

 

ברור שמעשנים כבדים שמעשנים קופסת סיגריות או יותר ביום מזיקים לבריאותם. אבל, רבים שמדליקים סיגריה רק פה ושם, תוהים כמה סיגריות הם יכולים לעשן לפני שהם גורמים לעצמם נזק בריאותי. מסתבר שהתשובה היא- אפס. זוהי מסקנתו של מחקר חדש שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine.

 

חוקרים מאוניברסיטת קורנל גייסו 121 מתנדבים בריאים וביקשו מהם להטיל את מימיהם בכוס ולבצע בדיקת ברונכוסקופיה, פרוצדורה שכללה הסרת תאים מדופן דרכי הנשימה. הם בדקו את מצב העישון על פי רמות של ניקוטין ושל כימיקל הנקרא קוטינין (cotinine) שמופק כאשר ניקוטין עובר פירוק בגוף, שנמצאו בשתן. 40 מהמתנדבים שלא נמצאו בגופם חומרים אלה סווגו כלא-מעשנים. אלה עם רמות נמוכות סווגו כמעשנים "מידי פעם" או אנשים שנחשפו לעישון פסיבי, כאשר אלה שנמצאו בגופם רמות גבוהות סווגו כמעשנים פעילים.

 

החוקרים השוו את הביופסיות של המעשנים עם הלא-מעשנים, ואיתרו 372 גנים שהשתנו בעקבות עישון טבק. לאחר מכן הם בדקו מה המצב של גנים אלה בקרב אלה שסווגו כ"מעשנים מידי פעם" או מעשנים פסיביים. מתברר שבקרב קבוצה זו 128 מאותם גנים הופעלו- כנראה בגלל העישון, ביניהם 41 שהשתנו באופן משמעותי.

 

בשלב הבא החוקרים בדקו כמה ניקוטין וקוטינין היו צריכים להימצא בשתן לפני שניתן היה להבחין בשינויים בגנים שבתאים. לגבי הניקוטין התשובה הייתה 1.8 ננוגרם למיליליטר בלבד, רמה נמוכה מכדי שיבחינו בה בבדיקות. במילים אחרות- אין רמה של ניקוטין שניתן להבחין בה שנחשבת בלתי-מזיקה. לקוטינין הסף היה 11 ננוגרם למיליליטר, רק מעט גבוה יותר מהרמה שהמבחנים הרגישים ביותר יכולים להבחין בה.

 

עוד מצאו החוקרים כי שתי קבוצות הגנים שהגיבו באופן החזק ביותר בקרב אלה שתויגו כמעשנים מידי פעם, היו אותן שתי קבוצות שהיו הפעילות ביותר בקבוצת המעשנים האקטיביים.

 

החוקרים מסבירים כי השינויים בביטוי הגנים עלולים להוביל למחלות ריאה.

 


Am. J. Respir. Crit. Care Med. 2010, doi:10.1164/rccm.201002-0294OC

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה