מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותלגדל איברים ולרפא פצעים

לגדל איברים ולרפא פצעים

חומר חדש יכול לספק קרקע לגידול איברים או לרפא פצעים מהר יותר


בד נמתח עשוי חלבונים לגידול רקמה או ריפוי פצעים (מתוך-PantherMedia)
בד נמתח עשוי חלבונים לגידול רקמה או ריפוי פצעים (מתוך-PantherMedia)

בד נמתח חדש שמיוצר על ידי קישור יחד חלבונים הנמצאים ברקמת השריר יכול לספק קרקע לגידול איברים חדשים. זה יכול לשמש גם ציפוי לתחבושות כדי לעזור לרפא את הפצעים במהירות רבה יותר עם פחות צלקות. הבד נעשה במעבדה של פרופ' קווין קיט פארקר, מרצה בבית הספר להנדסה ומדע בהרווארד.

 

כאשר הגוף מגדל רקמה חדשה, מופרשים תאי פיברונקטין fibronectin- חלבון חזק שמשמש לתמיכה ברקמה. הבד נוצר על ידי סידור מולקולות פיברונקטין על גבי משטח פולימרי דוחי מים. לאחר מכן, שכבת החלבון מוטבעת על גבי פיסת זכוכית. הוספת מים וחימום התערובת לטמפרטורת החדר הופך את החלבונים לקשורים וכך נוצר המרקם הרצוי של הבד.

 

צוות החוקרים עשה דוגמיות של חומר בעובי של 10 ננומטר על 2.5 ס"מ רוחב. החוקרים יכולים לשלוט במאפיינים מכניים של המרקם באמצעות חלבונים שונים או לשנות את הדרך בה הם מיושרים.

 

עד כה, קבוצות מחקר שונות הצליחו לפתח דרכים לגידול רקמות חלופיות במעבדה, אבל האתגר הגדול הוא לספק את הכיוון הנכון לצמיחה של תאים חדשים. המחקר הנוכחי, שמתבסס על חלבונים טבעיים ולא פולימרים סינתטיים, מקטין את הסבירות לדחיית הרקמה המושתלת.

 

בניסוי אחד, צוות המחקר גידל תאי שריר הלב על גבי פיסת בד. הבד גרם לתאי השריר להיקשר יחדיו ליצירת רקמה ולפעום כאשר ניתן להם גירוי חשמלי.

 

מלבד בניית רקמה לשחזור איברים, הבד החדש יכול להיות מוטבע בתחבושות, להאיץ תהליך ריפוי פצעים ולצמצם היווצרות צלקת במקום.

 

צוותו של פרופ' פארקר ממשיך לחקור את התכונות המכאניות של הבד החדש, כדי לבחון את כוחו ואת גמישותו.

 

מתוך-Technology Review

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן