מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותלדבר למרות השיתוק

לדבר למרות השיתוק

חוקרים ישראלים הצליחו לפענח הברות ישירות מתוך הפעילות העצבית במוח. האם בעתיד משותקים יוכלו לדבר?


חוקרים גילו את הדרך בה תאי עצב במוח מקודדים תנועות דיבור שונות (צילום: Shutterstock)
חוקרים גילו את הדרך בה תאי עצב במוח מקודדים תנועות דיבור שונות (צילום: Shutterstock)

חוקרי הטכניון זיהו קוד מובנה שבאמצעותו תאי עצב במוח האנושי מייצגים תנועות דיבור. החוקרים אף הצליחו לפענח הברות ישירות מתוך הפעילות העצבית הגורמת להגייתן. ממצא זה עשוי בעתיד לאפשר לחולים המשותקים בכל חלקי גופם "לדבר" עם הסובבים אותם באמצעות ממשק ישיר בין מוח ומחשב. 

 

חוקרים מהטכניון יחד עם חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מתארים, במחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature Communications, את הדרך בה תאי עצב באזורים שונים במוח מקודדים תנועות דיבור שונות במהלך הגייתן.

 

"יש מחלות בהן החולה משותק בכל חלקי גופו, ממש 'נעול' בגופו, ואינו יכול לתקשר עם הסביבה, אך מוחו עדיין מתפקד", מסביר פרופסור שי שהם, ראש המעבדה לממשקים עצביים בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. "מטרתנו ארוכת הטווח היא להשיב את יכולת הדיבור לחולים אלו באמצעות מערכות שיכללו השתלת אלקטרודות במוחם, פענוח הפעילות העצבית המקודדת דיבור והשמעת קולות הדיבור באופן מלאכותי".

 

הניסויים נערכו במרכז הרפואי של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, בהשתתפות חולי אפילפסיה שבמוחם הושתלו אלקטרודות עומק. מטרת ההשתלה הייתה לאתר את המוקד של ההתקפים האפילפטיים במוח. לאחר הניתוח, החולים מאושפזים במשך שבוע-שבועיים וממתינים להופעת התקפים ספונטניים שיוקלטו על-ידי האלקטרודות.

 

בפרק זמן החוקרים ערכו ניסויים בהם ביקשו מהחולים להגות תנועות והברות המורכבות מעיצור ותנועה, ותוך כדי כך רשמו את פעילות תאי העצב במוחם. הם גילו אוכלוסיות תאים שמשתתפות בייצוג תנועות הדיבור. הגילוי אפשר לפענח את תוכן הדיבור של הנבדקים על סמך פעילות המוח שלהם בלבד.

 

"פיתחנו אלגוריתם חדש ששיפר מאוד את היכולת לזהות מתוך הפעילות המוחית איזו הברה נהגתה, ובאמצעותו הגענו לאחוזי זיהוי גבוהים מאוד" מסביר ד"ר אריאל טנקוס, חוקר בטכניון "בהסתמך על הממצאים הנוכחיים, אנו עורכים כעת ניסויים ליצירת ממשק מוח-מכונה להחזרת יכולת הדיבור לבני-אדם".

 

זוהי לא קבוצת החוקרים היחידה ששוקדת על מציאת אמצעי שיאפשר למשותקים לדבר. לאחרונה פורסם כי סורק מוח (MRI) מיוחד פותח כדי לסייע לאנשים משותקים לתקשר עם הסביבה על-ידי איות מילים באמצעות כוח המחשבה בלבד.

 

 

לפרטים נוספים באתר הטכניון