מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותלהחזיר שליטה בגפיים משותקות

להחזיר שליטה בגפיים משותקות

שתל מוחי מאפשר שליטה בגפיים משותקות


השתלת אלקטרודה במוח תאפשר שליטה ביד תותבת בעזרת המחשבה (צילום:PantherMedia)
השתלת אלקטרודה במוח תאפשר שליטה ביד תותבת בעזרת המחשבה (צילום:PantherMedia)

אוניברסיטת פיטסבורג תהפוך לאחד המקומות הבודדים בעולם שבודקים שתלים במוח בחולים משותקים בתקווה ללמד אותם להזיז יד תותבת בעזרת המחשבות שלהם.

 

העבודה הניסיונית, שמערבת שני סוגים שונים של אלקטרודות במוח, נועדה לפרש אותות שמגיעים ממוחו של החולה, לנתב אותן באמצעות מחשב, ולאחר מכן לשלוט על תנועת הזרוע והיד התותבת, כולל הזזת אצבעות. "אם המחקר יצליח, זה עשוי להוביל לשתלים שיאפשרו לחולים משותקים לשלוט בגפיים המשותקות שלהם", אומר מייקל בונינגר, מנהל המכון לשיקום UPMC. "החולים טרם נבחרו, אבל סביר להניח שאלה יהיו אנשים הסובלים מטטראפלגיה שנגרמה להם בעקבות תאונה". 

 

הניסוי הנוכחי נבנה על בסיס העבודה בעלת שם עולמי של אנדרו שוורץ, פרופסור לנוירוביולוגיה, אשר השתיל אלקטרודות בקופים שאיפשרו להם לשלוט בזרועות תותבות.

 

"הניסוי הזה נחלק לשניים: בניסוי "קטן" יכניסו מערך של 16 אלקטרודות על פני השטח של המוח בשלושה חולים למשך חודש כדי לבחון את המושג באמצעות קריאות גלי המוח כדי להזיז את הסמן על צג המחשב ולאחר מכן כדי לתמרן זרוע תותבת. בניסוי "גדול" ישתילו שני סטים של 100 אלקטרודות כל אחד בקליפת המוח המוטורית של שלושה חולים משותקים. שתלים של החולה הראשון צפויים להישאר במקום למשך שנה. בשנת 2012, מטופל השני יקבל שתלים שיאפשרו גם לחוש את התנועה של הזרוע ואת היד באמצעות מעגל המשוב למוח. החולה השלישי בשנת 2013 יקבל שתלים שיעבירו אותות אלחוטיים לשליטה על שתי ידיים תותבות", אומר ד"ר שוורץ.

 

בשני הפרויקטים, המטופלים מתחילים מהתבוננות על תנועות הזרוע התותבת בעוד שהאלקטרודות מציגות אותות שמגיעים מהמוח. תוכנת מחשב יכולה לאחר מכן להשתמש באותם דפוסים של אותות כדי להזיז את היד לכיוון שהמטופל רוצה.

 

"מבחינה מעשית", ד"ר שוורץ אומר, "אנחנו רוצים להביא לכך שהזרוע התותבת תבצע פעולות קרוב ככל האפשר לזרוע היד האמיתית כמו שאנחנו יכולים. כאשר אתה שואל אנשים משותקים מה הם באמת רוצים- הם רוצים להיות מסוגלים להשתמש בידיהם כדי להאכיל את עצמם, לסגור רוכסנים ולכפתר כפתורים ".

 

מתוך-QMed

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן