מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

דניאלה הרצוג
דניאלה הרצוג
ד"ר (PHD) דניאלה הרצוג עובדת במכבי כאחות אונקולוגית מחוזית במחוז ירושלים שפלה. בעלת תואר שני ותואר שלישי במדעי הרפואה בתחום התמודדות עם סטרס וחרדה.
כמוניסרטןחדשותמה מעכב טיפול בכימותרפיה לחולי סרטן בישראל?

מה מעכב טיפול בכימותרפיה לחולי סרטן בישראל?

מחקר חדש מונה את הסיבות שגורמות לעיכובים במתן כימותרפיה לחולי סרטן ולירידה ביעילות הטיפול


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

יעילותו של הטיפול הכימותרפי לחולי סרטן תלויה בשלב בו מאובחן הגידול הסרטני וכן בתזמון הטיפול מהר ככל האפשר לאחר אבחון המחלה. כל עיכוב בקבלת כימותרפיה מאפשר לגידול להמשיך ולשגשג בגוף, ומוריד בסופו של דבר את הסיכויים להצלחת הטיפול.

 

מחקר חדש שנערך במסגרת אוניברסיטת תל אביב ובתי החולים שניידר ובילינסון בפתח תקווה איתר מספר סיבות המובילות לעיכובים בקבלת כימותרפיה בקרב חולי סרטן בישראל.

 

המחקר בוצע במדגם של 547 חולי סרטן בוגרים שעברו טיפולים כימותרפיים במרכז דוידוף לסרטן שבבילינסון במהלך חורף 2011-2010. מכלל הנכללים במדגם, שיעור גבוה של 38.9% (213 מטופלים) חוו עיכובים במתן כימותרפיה ב-306 מנות טיפוליות. עיכובים הוגדרו ככל חריגה מהפרוטוקול שנקבע לכימותרפיה בעת אבחון הסרטן, לרבות עיכובים או ביטולים של תרופות שנקבעו מראש למטופל. 

 

בין הסיבות המרכזיות לעיכוב בקבלת כימותרפיה שמונה המחקר, היו נויטרופניה - מצב רפואי המתבטא בירידה בספירת נויטרופילים בבדיקת דם ומעיד על דיכוי מח עצם (בקרב 27% מהעיכובים במתן הכימותרפיה), חום או זיהום (23.9%) ותרומבוציטופניה המתבטאת בירידה במספר טסיות הדם וירידה בתפקודי קרישה (8.5%).

 

זיהומים בדרכי הנשימה הניתנים למניעה העלו ב-87% את הסיכון לעיכוב במתן כימותרפיה, ובאופן ספציפי זיהומים בדרכי הנשימה העליונות העלו פי 5.25 את הסיכון לעיכוב. זיהומי מחלת השפעת העלו ב-87% את הסיכון לעיכוב בקבלת כימותרפיה.

 

מצב של ירידה בתאי הדם הלבנים הקרוי 'לימפופניה' ומבטא אף הוא נוכחות של זיהומים, העלה את הסיכויים לעיכוב בכימותרפיה ב-7%; ואשפוז של החולה העלה את הסיכויים לעיכוב בקבלת כימותרפיה ב-61%. כמו כן, מחלה בכלי הדם ההיקפיים העלתה פי 3.08 את הסיכון לעיכוב בקבלת כימותרפיה, וכשל כרוני בתפקוד הכליות העלה ב-62% את הסיכויים לעיכוב.

 

טופס הפניה 

 

גיל זוהה כגורם סיכון עצמאי לעיכוב במתן כימותרפיה, ולחולים מבוגרים היו סיכויים גבוהים יותר לעיכוב בקבלת הטיפול. ב-15 מהמקרים (4.9% מהעיכובים) הוסברה החריגה מהפרוטוקול הטיפולי בכימותרפיה ב"עניינים טכניים", לרבות טפסים, כגון הפנייה חסרה מקופת החולים המבטחת או העדר טכני רפואי ביכולת למתן עירוי.

 

בארבעה מקרים נוספים (1.3%) היא הוסברה בהתקדמות בלתי צפויה ובלתי נשלטת של הגידול הסרטני בגוף שחייבה שינוי בפרוטוקול הטיפולי המתוכנן. ב-49 מקרים נוספים (16%) הוסבר כי העיכוב במתן כימותרפיה התרחש לבקשת המטופל, על רקע כאב, חולשה או צורך באשפוז.

 

בבחינה מעמיקה של הקשר בין סוג הסרטן לסיכויים לעיכוב במתן כימותרפיה, נמצא כי סרטן המעי הגס והחלחולת העלה באופן משמעותי את הסיכון לעיכוב במתן הכימותרפיה. מכלל המעוכבים, 23.5% היו חולים בסרטן המעי הגס, בהשוואה ל-13.5% בלבד בקרב הלא מעוכבים. בהשוואה לחולים בסרטן המטולוגי (סרטן הדם והלימפומה), לחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת היה סיכון גבוה פי 2.62 לעיכוב בקבלת כימותרפיה, לחולים בסרטן הריאות היה סיכון גבוה ב-43% לעיכוב, ולחולות בסרטן השד היה סיכון גבוה ב-26% לעיכוב בקבלת הטיפול.

 

החוקרים מסבירים פערים אלו בנטייתם של המטולוגים שלא לעכב טיפול בחולי סרטן, בגלל התקדמותם המהירה של גידולים סרטניים שאינם סולידיים (שאינם מוצקים) כדוגמת סרטן הדם (לוקמיה) והלימפומה, בהשוואה לאונקולוגים שפחות נמנעים מעיכובים בעיתוי מתן הכימותרפיה לגידולים סרטניים סולידיים. כמו כן מעריכים החוקרים כי חלק מהסיכון הגבוה לעיכוב בקרב חולי סרטן המעי הגס מוסבר בסיבוכים אפשריים בניתוח הקודם לטיפול הכימותרפי המתוכנן.

 

חיסון לשפעת

 

בעקבות הממצאים קוראים החוקרים לבחון דרכים לצמצום תופעת העיכוב במתן כימותרפיה, לרבות באמצעות העלאת מודעותם של רופאים לקיום התופעה וכן בנקיטת צעדים למניעת זיהומים בקרב חולי סרטן העלולים להוביל לעיכוב בתחילת הטיפול הכימותרפי. בין הצעדים הללו ממליצים החוקרים להקפיד על מתן חיסון לשפעת לחולי סרטן כדי להפחית את הסיכון להתפתחות זיהומי שפעת שיובילו בהמשך לעיכוב בהתחלת הכימותרפיה.

 

ככלל, למרות ההמלצה לחולים כרוניים להתחסן כנגד שפעת, שיעורי ההתחסנות בקרב חולי סרטן נמוכים: במדגם של חולי הסרטן שנכללו במחקר רק 48% חוסנו כנגד שפעת עונתית לקראת חורף 2011-2010.

 

צוות החוקרים כלל את ד"ר אחמד טאהא, ד"ר ענבל וינוגרד, ד"ר אלי סחניני, ד"ר נעה אליקים-רז, ד"ר לורה פרבמן, ד"ר רינה בסלו, פרופ' סלומון שטנר, ד"ר ענת גפטר-גוילי, פרופ' לאונרד ליבוביץ, ופרופ' מיכל פאול, וממצאי המחקר מתפרסמים בגיליון מארס 2015 של כתב העת Journal of Infection.

 

המחקר משתייך לקבוצת המחקרים המאבחנים נזקים כתוצאה מעיכובים במתן טיפול רפואי הולם. באופן דומה, מחקר ישראלי שהתפרסם באוגוסט 2014 בכתב העת IMAJ של ההסתדרות הרפואית מצא כי עיכוב בהפניית חולים לדיאליזה מעלה את הסיכון לתמותה.

 

 

Journal of Infection, Doi: 10.1016/j.jinf.2014.10.008

 

מינרבה1
19/02/15 9:00

שלום,

התעלמות טוטלית מגורמים שונים: איחור בקבלת תוצאות הביופסיה במקרה של ניתוח, עיכוב בקלת כל המידע באשר לטיפול, עיכוב בקביעת פגישה עם הרופאים במחלקה.  סרבול בפניה לית חולים (אישורים, טפסים) ,