סרטן
מנהלי קהילה
מה שמזון אולטרה-מעובד עשוי לעשות לפה, לגרון ולוושט
חוקרים מצאו קשר בין צריכה של מזונות אולטרה-מעובדים לבין סיכון מוגבר לסרטן של דרכי העיכול העליונות. מה עומד מאחורי הקשר?
מזונות אולטרה מעובדים הם מזונות אשר מעבר לתהליכי העיבוד הרגילים הכוללים ייבוש, שימור, עישון, פסטור ועוד – מוחדרים לתוכם רכיבים מלאכותיים מייצבים, משמרים וחומרי טעם, צבע וריח – כדי להפוך אותם לאטרקטיביים יותר לאכילה ולהאריך את חיי המדף שלהם. מזונות אלה מגיעים לרוב באריזות, מוכנים לאכילה או מוכנים לחימום. מחקרים רבים הצביעו על השפעות שליליות שונות של מזונות אולטרה-מעובדים על הבריאות, ובהן העלאת הסיכון לסוגים שונים של סרטן.
במחקר חדש שפורסם החודש בכתב העת European Journal of Nutrition, חוקרים מאוניברסיטת בריסטול והסוכנות הבינלאומית לחקר סרטן (IARC) ביקשו לבחון אם קיים קשר בין צריכת מזונות אולטרה-מעובדים לבין סיכון מוגבר לסרטני הראש והצוואר ואנדוקרצינומה של הוושט, והאם הקשר נובע מעלייה במשקל שנובעת מצריכת מזונות אולטרה-מעובדים וקשורה בפני עצמה לסיכון מוגבר לסרטן, או שאולי הרכיבים שמוספים למזונות האולטרה-מעובדים קשורים באופן ישיר לסיכון המוגבר לסרטן.
המחקר התבסס על נתונים של 450,111 מבוגרים שהיו במעקב במשך כ-14 שנים, במסגרת מחקר בינלאומי גדול בו נאספו נתונים על תזונה ואורח חיים. חשוב לציין כי נתוני התזונה נאספו בשנות ה-90, ויש לזכור שהצריכה של מזונות אולטרה-מעובדים אז הייתה נמוכה יחסית להיום.
ניתוח הנתונים העלה כי אכילה של 10% יותר (גרם ליום) מזונות אולטרה-מעובדים, קשורה לעלייה של 23% בסיכון לסרטן ראש וצוואר ולסיכון גבוה ב-24% לסרטן מסוג אנדוקרצינומה של הוושט. כאשר החוקרים בחנו את ההשפעה של מידת ההשמנה של הנבדקים (לפי היקף מותניים ולפי מדד מסת הגוף) עלייה במשקל הגוף הסבירה רק חלק קטן מהקשר הסטטיסטי בין צריכת מזונות אולטרה-מעובדים לסיכון המוגבר לסרטן של דרכי העיכול העליונות.
החוקרים מסבירים כי מנגנונים אחרים יכולים להסביר את הקשר. לדוגמה, חומרים המוספים למזונות אולטרה-מעובדים כמו מתחלבים וממתיקים מלאכותיים שנקשרו בעבר לנזקים לבריאות וכן מזהמים מאריזות המזון ומתהליך הייצור - עשויים להסביר באופן חלקי את הקשר בין צריכת מזונות אולטרה-מעובדים לבין סרטן של דרכי העיכול העליונות.
יש לציין כי מדובר במחקר תצפיתי וככזה הוא אינו יכול להוכיח כי מדובר בקשר של סיבה ותוצאה. ייתכן שגורמים שהחוקרים לא הצליחו לנטרל בניתוח הנתונים, כמו התנהגויות בריאות אחרות או מצב סוציו-אקונומי, השפיעו על התוצאות.
לא כל המזונות האולטרה-מעובדים מזיקים
זהו אינו המחקר הראשון שמצביע על קשר בין צריכה של מזונות אולטרה-מעובדים לסרטן. כך למשל, מחקר שפורסם בשנת 2022 בכתב העת היוקרתי British Medical Journal הצביע על עלייה בסיכון לפתח סרטן המעי הגס בעקבות צריכה של מזונות אולטרה-מעובדים בכמויות גדולות. צריכה גבוהה של מזונות אולטרה-מעובדים העלתה ב-29% את הסיכון לסרטן המעי הגס בגברים (חמישון עליון בהשוואה לחמישון תחתון). לעומת זאת לא נמצא קשר בין צריכת מזונות אולטרה-מעובדים באופן כללי לסרטן המעי הגס בנשים. לדברי החוקרים, ההסבר לכך עשוי להיות שלא כל המזונות האולטרה-מעובדים מזיקים באותה מידה. במחקר נמצאו הבדלים בסוגי המזונות האולטרה-מעובדים שנצרכו על ידי נשים והמזונות האולטרה-מעובדים שנצרכו על ידי גברים. לדוגמה, נמצא כי בעוד שגברים נטו יותר לצרוך בשרים אולטרה-מעובדים נשים נטו יותר לאכול מוצרי חלב אולטרה-מעובדים כמו מעדני יוגורט שנקשר דווקא להפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס, ומזונות כאלה עשויים לפצות על צריכה של מזונות אולטרה-מעובדים אחרים.
באותו המחקר החוקרים מצאו כי הקשר החזק ביותר בין סרטן מעי גס ומזונות אולטרה-מעובדים הגיע ממוצרי בשר, עוף ודגים מוכנים לאכילה כמו נקניקיות, נקניקים, בשר משומר, בייקון ועוגות דגים. גם צריכה גבוהה של משקאות ממותקים נקשרה לסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס בגברים. בנשים, נמצא כי ארוחות מוכנות לאכילה או חימום כגון פיצות קפואות קשורות לסיכון גבוה ב-17% לסרטן המעי הגס, בעוד שצריכה גבוהה של קינוחים ממוצרי חלב ויוגורט אולטרה-מעובדים נקשרה לירידה של 17% בסיכון לסרטן המעי הגס.
לפי ארגון הבריאות העולמי בשר מעובד הוא מסרטן ודאי בבני אדם, בקבוצת הסיכון מספר 1 של מחוללי הסרטן – בדומה לסיגריות. לפי סיכום הממצאים בתחום שפורסם בכתב העת Lancet Oncology, כל 50 גרם של בשר מעובד שנצרך מדי יום מעלה ב-18% את הסיכון לסרטן המעי הגס, וככל שהצריכה עולה – הסיכון גדל. לעומת זאת, נראה שלמוצרי חלב השפעה מגנה מפני סרטן המעי הגס. ההשפעה המגנה של מוצרי החלב מיוחסת למספר רכיבים – המרכזי בהם הוא סידן, שקושר חומצות מרה וחומצות שומן חופשיות במעי ובכך מפחית את ההשפעה הרעילה שלהם במעי. בנוסף מוצרי חלב מכילים קזאין ולקטוז שמעלים את הזמינות הביולוגית של הסידן, חומצה לקטית שמייצרת חיידקים, ויטמין D וחומצות שומן קצרות שרשרת שכנראה גם הם תורמים לאפקט המגן. פאנל המומחים של המכון האמריקאי לחקר סרטן (AICR) וקרן חקר הסרטן העולמית (WCRF) שבחן את העדויות המדעיות בנושא מצא ב-2017 ירידה של 17% בסיכון לסרטן מעי גס על כל צריכה של 400 גרם מוצרי חלב.