מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמובטלים חולים יותר בסוכרת

מובטלים חולים יותר בסוכרת

דו"ח מיוחד על אי-שוויון בבריאות: ברעננה תוחלת החיים גבוהה ב- 8 שנים מאשר בנצרת


לנשים בעלות השכלה נמוכה סיכון גבוה פי 5 למות ממחלות לב (צילום: panthermedia)
לנשים בעלות השכלה נמוכה סיכון גבוה פי 5 למות ממחלות לב (צילום: panthermedia)

 

דו"ח ראשון מסוגו בנושא אי-שוויון בבריאות בישראל שפרסם משרד הבריאות מעלה: תושבי המרכז חיים יותר מתושבי הפריפריה, נשים לא משכילות הן שמנות יותר וגם מתות פי 5 ממחלות לב מנשים משכילות.

 

משכילים פחות- בריאים פחות-

 

מהדו"ח עולה כי בשני העשורים האחרונים ניכרת הרחבת הפער בתמותה ממחלות לב וכלי דם לפי השכלה, במיוחד בקרב נשים יהודיות: בתקופה זו גדל סיכון נשים בעלות השכלה נמוכה למות בשל מחלות לב וכלי דם ביחס לנשים בעלות השכלה גבוהה מפי 2 ליותר מפי 5 .

 

בעלי השכלה נמוכה מדווחים יותר על תחלואה בסוכרת ועל שכיחות גבוהה יותר של הפרעות נפשיות. בעלי השכלה נמוכה סובלים יותר גם ממוגבלות פיזית: בקרב בעלי השכלה של 13 שנות לימוד ויותר אחוז המוגבלים מסתכם ב 12% לעומת 18% בקרב בעלי השכלה תיכונית ו- 40% באלה שסיימו עד 9 שנות לימוד.

 

פערים בתוחלת החיים-

 

בין האזורים השונים במדינה קיימים הבדלים ניכרים בתוחלת חיים, כאשר הישובים בהם נמצאה תוחלת חיים נמוכה יחסית, שייכים למעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר ונמצאים לרוב באזורי פריפריה כגון באר שבע ואשקלון בדרום.

 

הפער בתוחלת החיים מגיע עד לשמונה שנים בין הפריפריה למרכז. כך לדוגמא, ברעננה תוחלת החיים עומדת על 83.7, שמונה שנים יותר מתוחלת החיים בנצרת. תוחלת החיים בפתח תקווה גבוהה ב- 3 שנים וחצי מתוחלת החיים בבאר שבע שעומדת על 77 שנה.

 

בנוסף, בצפת, בחדרה, בכנרת, ובעכו נצפו שיעורי תמותה גבוהים יותר ממחלות לב בהשוואה לממוצע הארצי.

 

תושבי הדרום מדווחים יותר על הימצאות מחלת לב ועל לחץ דם גבוה לעומת התושבים באזורים אחרים: בדרום על כל 100 תושבים, 11.5 מדווחים שרופא אבחן אצלם מחלת לב, בהשוואה ל- 6.9 בירושלים ו- 7.9 במחוז מרכז. על כל מאה תושבים, כ- 25 מתושבי מחוז הדרום אובחנו כבעלי לחץ דם גבוה, בהשוואה ל- 16.7 במחוז ירושלים ו- 18.7 במחוז מרכז.

 

מובטלים סובלים יותר מסוכרת-

 

גם התעסוקה משפיעה על הבריאות: מובטלים מדווחים על שיעורים גבוהים יותר של מחלות לב ולחץ דם גבוה. הדבר נכון גם לגבי סוכרת, כאשר אלה שאינם שייכים לכוח העבודה מדווחים כמעט פי 3 על תחלואה בסוכרת. שכיחות עודף משקל גבוהה פי 2 בקרב נשים מובטלות בהשוואה לנשים עובדות.

 

הדת משפיעה-

 

על פי הדו"ח, הנשים החרדיות מדווחות יותר מנשים אחרות על הימצאות סוכרת, השמנה ואנמיה. קבוצה זו מאופיינות בשיעור נמוך יותר של ביצוע בדיקות ממוגרפיה ובדיקות מניעה אחרות. גברים חרדים ודתיים מדווחים פחות מגברים מסורתיים וחילוניים על פעילות גופנית.

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה