מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר גרשון פינק
מנהל יחידת הריאות במרכז הרפואי קפלן.
דר-ניסים-אריש
דר-ניסים-אריש
בוגר הפקולטה לרפואה האוניברסיטה העיברית, ירושלים. מומחה ברפואה פנימית ובמחלות ריאה . רופא בכיר ביחידה למחלות ריאה במרכז הרפואי שערי צדק.
אורנה יריב
אורנה יריב
www.PhysioClick.co.il יועצת בכירה לפיזיותרפיה. פיזיותרפיסטית משנת 1989. בעלים, מנכל״ית ויזמית של פיזיוקליק- PhysioClick : המרכז הארצי לייעוץ מהיר, לווי והתאמה של פיזיותרפיה פרטית, מתוך מאות פיזיותרפטרפיסטים פרטיים בכל הארץ ובכל התחומים. טיפול בקליניקה, ביקור בית או יעוצי פיזיותרפיה און ליין . www.PhysioClick.co.il מרצה בכנסים וקורסים בארץ ובחו״ל למדתי באוניבסיטת תל-אביב ובית חולים "אסף הרופא".  מאז עוסקת בעיקר בחולי ריאות בגילאים השונים. בעבר 10 שנים במכון פיזיותרפיה ב"מכבי" בתחום האורטופדי, ובבית חולים ״ לניאדו״ בשיקום ריאות ובמחלקת ילדים בתחום הנשמתי. כל 30 שנות עבודתי עשיתי אלפי ביקורי בית למטופלים שסבלו מבעיות מכל הסוגים: בעיות אורטופדיות, נשימתיות, תפקודיות ועוד. שנים רבות טיפלתי בחולי CF כולל ליווי לחו"ל להשתלת ריאות. השיתתפתי בקורסי ריאות וכנסים רבים בארץ ובבלגיה. חברה באירגון ERS האירופאי למחלות ריאה. מוזמנים: https://physioclick.co.il
כמונינשימהחדשותמוזיקה טובה לנשימה

מוזיקה טובה לנשימה

לאחרונה נערכה סקירה שיטתית של המחקרים שבדקו השפעת טיפול במוסיקה על חולים מונשמים, ויש רמזים לכך שזה מועיל.


החוייה של הנשמה מלאכותית, המתרחשת בדרך כלל ביחידה לטיפול נמרץ, היא חוייה קשה. תחושת אין-אונים, אי-נוחות רבה המלווה את נוכחות צינור ההנשמה בלוע ותחושת מצוקה נשימתית הם רק חלק מהתחושות הקשות. לא פלא, אם כן, שחולים מונשמים סובלים ממידה רבה של חרדה.

איך אפשר להקל על החרדה? הגישה הנפוצה היא ע"י טיפול תרופתי, וזו אכן גישה יעילה. אולם יש לה מחיר של טשטוש מצב ההכרה לעתים קרובות.

משך השנים נוסו גם גישות אחרות להקלה על חרדתו של החולה המונשם. אחת הגישות היא - טיפול במוסיקה. לאחרונה נערכה סקירה שיטתית של המחקרים שבדקו השפעת טיפול במוסיקה על חולים מונשמים, ויש רמזים לכך שזה מועיל.

הסקירה פורסמה החודש בספריית Cochrane - מאגר של סקירות שיטתיות בנושאים שונים ברפואה, על פי קריטריונים מחמירים של בחירה ושל ניתוח המחקרים. החוקרים מצאו שמונה מחקרים מבוקרים שבדקו השפעת טיפול במוסיקה על חולים מונשמים. המחקרים היו קטנים יחסית, כך שכולם יחד הכלילו רק 213 חולים. ברוב המחקרים ההתערבות בקבוצת הטיפול היתה השמעת מוסיקה מוקלטת. במחקר אחד מטפל במוסיקה ניגן "הופעה" למטופלים.

התוצאות הראו שמוסיקה שיפרה את הניקוד בשאלון להערכת חרדה. נצפתה גם ירידה בדופק ובקצב הנשימות, מדדים פיזיולוגיים העשויים לבטא תגובת חרדה, אם כי לא הייתה השפעה על לחץ הדם. "התוצאות מבטיחות" אומר ראש קבוצת הסוקרים ג'ואק בראדט מאוניברסיטת דרקסל שבפילדלפיה "אבל דרושים לנו מחקרים נוספים על-מנת לאשש את הנתונים ולעזור לנו להבין טוב יותר מה טיב המוסיקה שכדאי להשמיע ... אני מאוד מעוניין לראות מחקרים נוספים על השפעת טיפול בנגינה ע"י מטפלים מקצועיים במוסיקה". בראדט גם ציין שקל לתת טיפול במוסיקה, ולכן לדעתו סביר להציע טיפול במוסיקה להפחתת חרדה בחולים המאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ.

 

iCanPiano
02/09/12 21:17

כשאנו שומעים מוזיקה אנחנו נתונים לחסדיו של מישהו אחר. הוא קובע איזה צליל נשמע ומתי.

המוזיקה היא כמו מזון לנפש, אבל לא מזון רגיל. כל צליל צריך להגיע לאוזן שלנו, לנפש או למוח בזמן מסויים. המוזיקה תלויה במצב הרוח שלנו כשאנו שומעים אותה, לכן... אדם רגוע ירצה לשמוע את הצליל הבא ביצירה לאחר שניה ואילו אחר ירצה לשמוע את הצליל הבא לאחר שניה ועשירית.

ברגע שמישהו משמיע לנו את המוזיקה אנחנו לא בשליטה על ה'מזון' שאנו מקבלים. במילים אחרות - את הנס קפה שלכם אתם מכינים הכי טוב ולא אף אחד אחר.

כדי לעקוף את הבעיה הזו במוזיקה כדאי לתת למטופל לנגן בעצמו ולא להשמיע לו מוזיקה. כמובן שצריך ללמד אותו לנגן, אבל זו לבטח תהיה דרך טיפולית טובה יותר מאשר האזנה פאסיבית. השליטה שלו בקצב הצלילים המגיעים לאוזניו חשובה מאד להחלמתו הנפשית שכנראה קשורה בהחלמה פיזית.

וכן... אפשר ללמוד לנגן בשיטות לא קונבנציונאליות שמביאות לתוצאות מיידיות.