מוזיקה קלאסית פורטת על נימי הלב של אנשים שנמצאים במצב וגטטיבי (מה שמוכר לחלקנו כ "צמח") כפי שהיא משפיעה על ליבם של מאזינים בריאים.

מחקר חדש הראה כי השמעת מוזיקה קלאסית למטופלים במצב וגטטיבי הביאה לכך שקצב ליבם השתנה, באותו אופן בו השתנה קצב הלב של חברי קבוצת הביקורת, מה שמעלה את האפשרות שמוזיקה יכולה להשפיע על המערכות העצביות של רגשות, אפילו כשמחשבה הכרתית אינה אפשרית. 

החוקרים האיטלקים השמיעו ארבע יצירות של מוזיקה קלאסית ל- 16 מתנדבים בריאים, בזמן שהם מדדו את פעימות ליבם. לאחר מכן הם עשו את אותו הדבר עם תשעה אנשים שהיו במצב וגטטיבי. החוקרים גם ביקשו מהמתנדבים הבריאים לתאר את הרגשות שהם חשו בזמן ההאזנה.

היצירות נבחרו בגלל שהיה להן קצב ומפעם שונה- גורמים שהוכח בעבר כי הם מפיקים מאתנו רגשות חיוביים ושליליים.

נמצא כי המוזיקה השפיעה על קצב הלב של שתי הקבוצות באותו אופן. יצירות שהמתנדבים הבריאים דירגו כ"חיוביות", הורידו את קצב הלב. יצירות שדורגו כ"שליליות" כמו הסימפוניה השישית של צ'ייקובסקי, העלו את קצב הלב.

החוקרים מסבירים כי מבחינה רפואית, אדם מוגדר כ"צמח" כשאין לו תגובות התנהגותיות שניתן לזהות לגירוי חיצוני. לדבריהם, באופן כללי חושבים כי מטופלים במצב וגטטיבי מבודדים מהעולם החיצוני, אבל ייתכן כי המצב אינו כזה.

יחד עם זאת, מומחים אחרים מבהירים כי המחקר לא הראה שאנשים במצב וגטטיבי חשים רגשות כמו אנשים בריאים. למרות שהתפקוד האוטומטי הבסיסי של המוח שלהם עובד, זה מצב שונה מאוד מתהליכים קוגניטיביים גבוהים יותר, הנדרשים על מנת להיות בהכרה ולהרגיש רגשות.

.

Clinical Neurophysiology, DOI: 10.1016/j.clinph.2010.05.010

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה