מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותמחקר: גברים שנוטלים סטטינים מתעמלים פחות

מחקר: גברים שנוטלים סטטינים מתעמלים פחות

ססטינים קשורים לביצוע פחות פעילות בקרב גברים מבוגרים, במיוחד עם תחילת השימוש בתרופה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

גברים מבוגרים שנוטלים סטטינים - תרופות נפוצות להפחתת כולסטרול, נוטים להיות פחות פעילים גופנית. ייתכן שחלק מהסיבות לכך קשורות לתופעות הלוואי של התרופות, בהן כאבי שרירים. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA.

 

המחקר, אותו ערכו חוקרים מאוניברסיטת אורגון, כלל יותר מ-3,000 גברים בני 65 ומעלה, כולם עצמאיים החיים בקהילה, מאזורים שונים בארה"ב. הנחקרים היו במעקב במשך כשבע שנים. במהלך התקופה הנחקרים דיווחו על הפעילות הגופנית שהם מבצעים בשלוש פעמים שונות. בפעם השלישית הם גם נשאו מדי תאוצה במשך שבוע, כדי לעקוב אחר הפעילות הגופנית שלהם בצורה מדויקת.

 

בתחילת המחקר כמעט רבע מהגברים כבר השתמשו בסטטינים, כרבע מהנחקרים החלו ליטול את התרופות במהלך תקופת המעקב ומחצית מהנחקרים לא נטלו סטטינים. החוקרים מצאו ירידה בפעילות הגופנית בשלושת הקבוצות במהלך תקופת המעקב, כשבקרב משתמשים חדשים בסטטינים הייתה הצניחה הגדולה ביותר.

 

גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון בניתוח הנתונים את ההיסטוריה הרפואית של המשתתפים וגורמים אחרים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו גיל והשמנה, שימוש בסטטינים נקשר לרמות נמוכות יותר של פעילות גופנית מתונה או בעצימות גבוהה, פחות הוצאה אנרגטית ויותר זמן ישיבה. לדוגמא, גברים מבוגרים שנטלו סטטינים צברו בממוצע 40 דקות פחות של פעילות גופנית מתונה בשבוע, בהשוואה לאלה שלא נטלו את התרופות. מדובר באובדן משמעותי באוכלוסייה שאינה מאוד פעילה מלכתחילה.

 

המחקר לא בדק מדוע גברים שנוטלים סטטינים הם פחות פעילים גופנית – הוא רק אושש שזה המצב, כפי שמצאו מחקרים דומים שנערכו בעבר. עם זאת, החוקרים משערים שחלק מהסיבה לכך טמונה בתופעות לוואי של הסטטינים כמו כאבי שרירים, תשישות וחולשה. ייתכן גם שגברים שנוטלים סטטינים חושבים שהתרופות עושות בשבילם את העבודה וזה פוטר אותם מהתעמלות.

 

ממצאי המחקר מדאיגים, מכיוון שפעילות גופנית מסייעת לשמור על משקל תקין, למנוע מחלות בהן מחלות לב וכלי דם ולשמור על תפקוד. פעילות גופנית חשובה לכולם, אך במיוחד לאנשים שנמצאים בסיכון למחלות לב – רבים מהם נוטלים סטטינים.

 

 

JAMA Intern Med. Published online June 09, 2014