מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

דניאלה הרצוג
דניאלה הרצוג
ד"ר (PHD) דניאלה הרצוג עובדת במכבי כאחות אונקולוגית מחוזית במחוז ירושלים שפלה. בעלת תואר שני ותואר שלישי במדעי הרפואה בתחום התמודדות עם סטרס וחרדה.
כמוניסרטןחדשותמחקר ישראלי: קנביס רפואי מהווה טיפול בטוח ויעיל לחולי סרטן

מחקר ישראלי: קנביס רפואי מהווה טיפול בטוח ויעיל לחולי סרטן

חוקרים ערכו מחקר מקיף בקרב חולי סרטן שהשתמשו בקנביס רפואי ומצאו כי הטיפול הועיל לרוב החולים. לאלו סוגי סרטן היה השימוש בחומר מלווה בטיפול מוצלח?


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות גובר השימוש בקנביס רפואי בישראל למגוון של מחלות, בראשן מחלת הסרטן. נכון לשנת 2017 היו בישראל 27,797 חולים שקיבלו אישור לקנביס רפואי וכ-300 בקשות חדשות מתקבלות במשרד הבריאות מדי יום.

 

לפי נוהל השימוש בקנביס רפואי של משרד הבריאות שעודכן לאחרונה בשנת 2015, קנביס אינו מוגדר כתרופה, ויעילותו ובטיחותו בשימוש למטרות רפואיות טרם הוכחו, אולם קיימות עדויות לכך שקנביס עשוי לסייע לחולים הסובלים ממצבים רפואיים מסוימים ולהקל על סבלם.

 

בין ההתוויות שמאפשרות כיום הגשת בקשה לאישור קנביס רפואי נכללים חולי סרטן המקבלים אישורים סדירים לקנביס החל משנת 2007, וכיום ניתן האישור לחולי סרטן בזמן טיפולי כימותרפיה ועד חצי שנה מסיום הטיפול לצורך הקלה בתופעות הלוואי, לרבות בחילות, הקאות וכאבים הקשורים בטיפול, ולעתים אף מעבר לחצי שנה לאחר תום הטיפול הכימותרפי, וכן לחולים עם סרטן גרורתי הזקוקים לשיכוך כאב לאחר מיצוי הטיפולים הרפואיים המקובלים. כ-60% ממקבלי האישור לקנביס רפואי בישראל הם חולי סרטן. 

 

בשנים האחרונות הוקל ההליך לקבלת אישור לקנביס רפואי עבור חולי סרטן, וכיום רשאים אונקולוגים בבתי חולים לתת אישורים לחומר עבור חולים ישירות ומבלי להזדקק לאישור נוסף של משרד הבריאות.

 

עתה מצאו חוקרים ישראלים העוקבים בשנים האחרונות אחר חולי סרטן שקיבלו אישור לקנביס רפואי לאורך שנים כי הטיפול בטוח ואף יעיל לטיפול בחולים עם מגוון רחב של גידולים סרטניים.

 

טיפול מוצלח 

 

החוקרים מהיחידה למחקרים קליניים במרכז הרפואי סורוקה, אוניברסיטאות בן גוריון והעברית ומחלקת המחקר בחברת "תיקון עולם" המנפקת קנביס רפואי לכשליש מהחולים בישראל, בחנו נתונים אודות 2,923 חולי סרטן שטופלו בקנביס רפואי בין מארס 2015 לפברואר 2017. החולים שנכללו במאגר המחקר היו בגיל 59.5 שנים בממוצע, כמחציתם (54.6%) נשים. לרוב החולים ניתן אישור לרכישת 30 גרם קנביס רפואי בחודש (57%) או 20 גרם (23.2%), ול-3.9% מהחולים יש אישורים חריגים לכמות של 100 עד 150 גרם לחודש.

 

בין חולי הסרטן שנכללו במאגר המחקרי כמשתמשים בקנביס, הרוב היו חולות בסרטן השד (20.7%) וחולים בסרטן הריאות (13.6%), סרטן הלבלב (8.1%) וסרטן המעי הגס (7.9%). כמו כן נמנו חולים בסרטן לימפומה (4.9%), סרטן המוח (4.2%), מיאלומה נפוצה (4.2%), סרטן השחלות (4%), סרטן הערמונית (3.6%), לוקמיה (2.6%), סרטן הכבד (2.3%), סרטן שלפוחית השתן (2.1%), סרטן הכליה (1.7%), סרטן הרחם (1.5%), סרטן לימפומה ע"ש הודג'קין (1.4%), סרטן צוואר הרחם (1.4%) וסרטן העור מסוג מלנומה (1.1%). כמחצית מהחולים (51.2%) אובחנו עם סרטן גרורתי, בשלב 4 למחלה.

 

כרבע מהחולים (26.7%) דיווחו בשאלון המחקר על ניסיון קודם של שימוש בקנביס טרם האבחון בסרטן. פחות מחמישית (16.7%) דיווחו כי תחילה חששו להשתמש בחומר עקב החשש מתופעות לוואי, התמכרות, אובדן שליטה, חוסר ידע על השפעות החומר, הערכה כי החומר לא יועיל להם ואף ירע את מצבם וכן חשש מהידרדרות במצבם הנפשי ומהגדרת הקנביס כסם מסוכן.

 

התסמינים העיקריים שהובילו לצורך בטיפול בקנביס רפואי כללו הפרעות שינה (78.4%), כאב בעוצמה גבוהה (77.7%), חולשה (72.7%), בחילות (64.6%) וחוסר תיאבון (48.9%).

 

לאחר שישה חודשי מעקב, כרבע מחולי הסרטן שאושר להם קנביס רפואי נפטרו (24.9%) וכחמישית (18.8%) הפסיקו את הטיפול. מבין הנותרים – 1,211 חולים – הרוב המכריע (95.9%) דיווחו על שיפור במצבם הרפואי ורק מיעוט דיווחו כי מצבם לא השתפר (3.7%) וארבעה בלבד דיווחו שמצבם החמיר (0.3%). 

 

פחות מ-5% מהמטופלים דיווחו לאחר תקופת המעקב על כאבים בעוצמה גבוהה, בהשוואה למעל ל-50% מהחולים שדיווחו על כאבים חזקים כשהחלו להשתמש בקנביס. המטופלים דיווחו ברובם כי בעקבות השימוש בקנביס הם השתמשו פחות במשככי כאבים ובאופן ספציפי במשככים חזקים מסוג אופיאטים.

 

כמו כן, החוקרים מצאו כי בחלוף שישה חודשי מעקב, ל-60% מחולי הסרטן שטופלו בקנביס רפואי תועד על ידי רופאיהם טיפול רפואי מוצלח במחלה שהוגדר כשיפור מתון עד משמעותי במצבם ללא הפסקת טיפול וללא תופעות לוואי חמורות, כאשר ניסיון קודם של שימוש בקנביס טרם האבחנה בסרטן העלה ב-32% את הסיכויים לטיפול מוצלח.

 

הסיכויים לטיפול מוצלח היו גבוהים בעיקר בקרב משתמשי קנביס רפואי החולים בסרטן הכליה (69.2%), לימפומה ע"ש הודגקין (69.2%), סרטן המוח (67.8%), מיאלומה נפוצה (67%), סרטן הצוואר הרחם (66.6%), סרטן השד (61.9%) וסרטן הריאות (59.2%).

 

הקנביס הורג תאי סרטן?

 

בשנים האחרונות חלה עלייה תלולה במספר מקבלי האישור לקנביס רפואי בישראל, עלייה שהובילה גם לזינוק כללי בצריכת החומר בישראל, ולפי נתוני הרשות למלחמה בסמים לשנת 2017 – 27% מהישראלים הבוגרים משתמשים בקנביס ובהם 40% מהאנשים בגילי 25-18, נתון המציב את ישראל כאחת השיאניות בעולם בצריכת החומר. בשנים האחרונות נעשים מאמצים לבלימת העלייה, וכך למשל פרסמו איגודים רפואיים בהסתדרות הרפואית מסמך לעידוד רופאי משפחה לרשום למטופלים הסובלים מכאב כרוני תרופות מסוג אופיאטים, אולם מנגד יש עלייה בדיווחים על חולים שהקנביס הרפואי הועיל למצבם ובעיקר חולי סרטן.

 

מחקרים שבוצעו בשנים האחרונות בבעלי חיים הצליחו להדגים כי קנביס מעכב גידולים סרטניים, חוסם כלי דם שמזינים את הגידולים ויש אף ממצאים המרמזים כי הוא עשוי להרוג גידולים סרטניים. במאי 2017 דיווחו חוקרים בריטיים מאוניברסיטת לונדון בכתב העת International Journal of Oncology כי מצאו במחקר שבוצע בדגימות מעבדה כי קנביס מסוגל להרוג תאי לוקמיה (סרטן הדם). בטכניון בחיפה מבוצע בימים אלה מחקר דומה.

 

בשנה האחרונה פורסם בתקשורת הישראלית סיפורו של יהודה הבר, לוחם לשעבר בחיל הים שצלל בקישון ופיתח סרטן במוח, ולאחר שטופל בשמן קנביס בריכוז גבוה התבשר שהגידול שלו נעלם. ביוני 2017 החלה חברת התרופות האמריקאית CURE במחקר קליני ראשון מסוגו בעולם כדי לבחון האם תרכובת קנביס יעילה בהריגת תאים סרטניים כטיפול לחולים בלוקמיה וסרטן הערמונית.

 

ההשפעות של טיפול בקנביס על הגידולים הסרטניים עצמם עדיין אינן ידועות לאשורן, אך נראה שבקרב רוב החולים ביכולתו לשפר משמעותית את התסמינים מהם הם סובלים. עורכי המחקר החדש מסכמים כי על פי הממצאים, "קנביס כטיפול משלים לחולי סרטן הוא פתרון יעיל ובטוח לסייע למטופלים להתמודד עם התסמינים שנלווים לממאירות". 

 

במחקר השתתפו ליהי בר-לב שליידר, פרופ' רפאל משולם, ויולטה לדרמן, מריו הילו, אורי לנקובסקי, עודד בצלאל, ד"ר ליאת שבירו ופרופ' ויקטור נובק, וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2018 של כתב העת European Journal of Internal Medicine.

 

 

European Journal of Internal Medicine, doi: 10.1016/j.ejim.2018.01.023