מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותמטפלים חיים יותר

מטפלים חיים יותר

מחקר: לאנשים המטפלים בבני משפחה חולים או נכים עשויה להיות תוחלת חיים ארוכה יותר


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

הטיפול בבן משפחה הסובל ממחלה כרונית או נכות אינו משימה קלה, אבל נראה שיש לה גם יתרונות: חוקרים מאוניברסיטת Johns Hopkins מצאו שלאנשים המסייעים לקרוביהם יש סיכון מופחת למוות מוקדם. 

 

המחקר שפורסם בכתב העת האמריקאי לאפידמיולוגיה התבסס על נתונים של יותר מ-3,500 אנשים המטפלים בבן משפחה הסובל ממחלה כרונית או נכות ו-3,500 אנשים הזהים להם במאפיינים רבים, כמו גיל, רמת הכנסה, רקע נפשי והיסטוריה רפואית, שאינם מטפלים.

 

במהלך 6 שנות המעקב, שיעורי התמותה היו נמוכים ב-18% בקרב המטפלים בבני משפחה בהשוואה לאלה שאינם מטפלים.

 

80% מהמטפלים שהשתתפו במחקר אמרו שהם לא חשים מתח נפשי או רגשי בכלל או חשים רק רמות מתונות של מתח כזה. פחות מאחד מחמישה מטפלים חש שהטיפול גורם לו "מתח גבוה".

 

בעבר חוקרים מצאו אצל מטפלים רמות גבוהות יותר של לחץ, שכיחות גבוהה יותר של תסמיני דיכאון וסיכון מוגבר למוות, אך רוב המחקרים הללו התמקדו במטפלים בחולי דמנציה. במחקר הנוכחי המטפלים סייעו לקרובי משפחה עם בעיות רפואיות כרוניות מגוונות ובמקרים רבים לא היה מדובר בטיפול מסביב לשעון.

 

מחקר זה מתווסף למחקר שפורסם בשנת 2010, שמצא כי לפעמים בטיפול בקרוב חולה כרוני או מבוגר יש גם אלמנטים פסיכולוגיים חיוביים. החוקרים בחנו מקרוב התנהגויות עזרה ואת הרווחה האישית בקרב 73 אנשים שסיפקו טיפול מלא לבן זוג חולה. הם מצאו כי בני זוג מטפלים חוו יותר רגשות חיוביים ופחות רגשות שליליים כאשר הם לקחו חלק בטיפול פעיל כגון האכלה, רחיצה והלבשה. 

 

טיפים לטיפול במטפל

 

American Journal of Epidemiology, online October 3, 2013