ייתכן ומקור המתח הגדול ביותר לאנשים שמטפלים באדם אהוב שעבר שבץ, אינו דאגה לקרוב החולה. מחקר חדש מראה כי חוסר הבנה ועזרה מקרובים וחברים גורם למתח הרב ביותר ולסיכון הגדול ביותר לבריאות ולרווחה האישית של המטפל עצמו.

המחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת Northwestern ויוצג בכנס השנתי של האיגוד לאחיות שיקום, מראה כי לחצים אלה, יחד עם גורמי לחץ אחרים כמו דאגה לעצמם ולמשפחתם יחד עם הדרישות של הטיפול באדם שעבר שבץ, עלולים לגרום למטפלים לדווח על סימנים של דיכאון וחרדה.

המחקר שנערך על 58 מטפלים של נפגעי שבץ, זיהה 15 סוגים של בעיות טיפוסיות שהמטפלים נתקלים בהן.

הבעיות שגורמות להכי הרבה מתחים מתייחסות לחברים ובני משפחה שמעבירים ביקורת, מתעלמים, או לא עוזרים למטפלים. רוזמרי קינג, החוקרת הראשית, מסבירה כי לעיתים קרובות בני משפחה לא מגלים הבנה, או שבני משפחה עלולים להאשים את המטפלים שמה שהם עושים אינם מספיק.

קטגוריית הבעיות שדורגה כשנייה מבחינת הלחצים על מטופלים, הייתה קשורה לקושי שמטפלים חווים בניסיון לתמוך בעצמם ובבני משפחתם במקביל לטיפול בקרוב שעבר שבץ. גם בידוד חברתי ושינויים במערכות יחסים עם ניצול השבץ היו דאגות שהטרידו רבות את המטפלים.

קטגורית הבעיות שגרמה לרמת הלחצים הנמוכה ביותר הייתה של בעיות הקשורות למטופל. החוקרים מסבירים כי זה לא שבעיות אלה לא היו מלחיצות, אלא שהן לא היו מלחיצות כמו בעיות אחרות מבחינת המטפלים. הם מציעים מספר טיפים לחברים ובני משפחה שיכולים לעזור להרגיע את הלחץ של המטפלים:

1) עודדו את המטפל להשתתף בקבוצות תמיכה מסורתיות או קבוצות תמיכה ברשת האינטרנט

2) הזמינו את המטפל להצטרף אליכם לאירוע חברתי

3) שאלו את המטפל מה שלומו והביעו דאגה לרווחתו האישית

4) הקשיבו למטפל ותנו לו להריץ עליכם רעיונות

5) הישארו עם המטופל למשך מספר שעות, על מנת לאפשר למטפל לצאת מהבית

6) הציעו לעזור עם מטלות יומיומיות ספציפיות כמו קניית מצרכים בשביל המטפל או הבאת אורחות מוכנות לביתו

http://www.physorg.com/news205058507.html

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה