הבעות פנים מוכרות בספרות הרפואית כאמצעי מרכזי בתקשורת החברתית בין אנשים, ומאפשרות העברת רגשות בין אדם לאדם. עיבוד קוגניטיבי של רמזים רגשיים בהבעות פנים מוכר כתהליך שמתפתח ומשתפר בגילי ההתבגרות, לרבות באמצעות חידוד הרגישות לשינויים קטנים בהבעות פנים ומהירות תגובה גבוהה יותר בהשוואה לילדים.

בגיל ההתבגרות גם חלים שינויים ביולוגיים הורמונאליים והמוח מוסיף להתפתח, באופן שעשוי להוביל לשינוי בהתייחסות להבעות פנים, וכמו כן, מרכיבים שונים בזהות הופכים לרלוונטיים יותר, לרבות מגדר, גיל ומשיכה מינית.

מחקר ישראלי חדש מאבחן קשיים בפענוח הבעות פנים בקרב מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז, קשיים שעשויים להיות מלווים בהשלכות חברתיות מרחיקות לכת.

החוקרים ממכללת עמק יזרעאל בחנו את היכולת לזהות רגשות באמצעות קריאת הבעות פנים בקרב 45 מתבגרים בגילי 18-15 שמאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז משולבת (ADHD CT, כלומר ADHD Combined Type) שהיא הגרסה הקשה עם ריבוי תסמינים של הפרעות קשב וריכוז, משלושה בתי ספר תיכוניים בצפון הארץ, ולצדם 46 מתבגרים ללא הפרעות קשב וריכוז ששימשו כקבוצת ביקורת.

הפרעת קשב וריכוז משולבת מאובחנת בקרב ילדים כשמופיעים שישה לפחות מהתסמינים של העדר קשב, לפי הגדרות המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב (NIMH): סטייה מריכוז בקלות, בעיות במיקוד קשב על דבר מסוים, נטייה להשתעמם במהירות ממשימות, קושי למקד תשומת לב ללמידת דברים חדשים, קושי להשלים משימות / שיעורי בית בבית הספר, קושי להקשיב לאחרים, איטיות בתנועה/חלימה בהקיץ, קושי לעבד מידע במהירות דומה לאחרים, קושי לעקוב אחר הוראות; ובנוסף שישה לפחות מהתסמינים הנוגעים להיפראקטיביות וחוסר סובלנות, לפי הגדרות המכון הלאומי: קושי לשבת במקום אחד, דיבור ללא הפסקה, מגע/משחק עם כל חפץ/אביזר בסביבה, קושי לשבת בבית ספר, בארוחת ערב ובעת הקראת סיפור לפני השינה, הימצאות בתנועה מתמדת וקושי לבצע משימות/פעילויות שקטות, נטייה לחוסר סבלנות, פליטת הערות שלא במקום או חשיפת רגשות ללא מעצורים, קושי להמתין בתור ונטייה להפריע לאחרים בשיחה/פעילויות.

הקהיית רגשות

לנבדקים הוקרנו בנפרד תמונות של אנשים עם הבעות פנים שונות, ועליהם היה להעריך את הרגשות המובעים בתמונות בציון בסקלה שבין 1 עבור רגש שלילי באופן קיצוני ל-5 עבור רגש חיובי באופן קיצוני.

בקרב מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז נמצאה במחקר שונות גבוהה יותר בדירוג הבעות הפנים, בהשוואה לנבדקי קבוצת הביקורת. ככלל, נמצא כי נבדקים עם הפרעות קשב וריכוז מתקשים יותר להבדיל בין רגשות חיוביים ושליליים.

למעשה, נבדקים אלו נטו יותר לראות בהבעות פנים קיצוניות שהוצגו בתמונות ככאלו שדומות להבעות ניטראליות ואילו נבדקים בקבוצת הביקורת התייחסו להבעות הפנים שהוצגו באופן יותר קיצוני כשליליות או חיוביות. החוקרים מסבירים את הממצא באפשרות כי נבדקי קבוצת הביקורת, שאינם מאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז, שמים יותר לב להבעות הפנים ומוכנים יותר להתמודד עם הרגשות שמביעות הדמויות בתמונות שהוקרנו להם. כמו כן, ייתכן שהמאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז משולבת מקהים את יכולתם לזהות רגשות, הסבר שעומד בקנה אחד עם תיאוריה פסיכולוגית (של Frankel & Feinberg משנת 2002) ולפיה המאמץ הגדול של אנשים עם הפרעות קשב וריכוז המופנה לויסות רגשותיהם שלהם מוביל להפרעה ברגישותם לרגשותיהם של אחרים.

בנוסף, המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז דרגו הבעות פנים שמחות וניטראליות כפחות חיוביות בהשוואה לקבוצת הביקורת – ממצא שעשוי להעיד לדברי החוקרים על תהליך שונה של עיבוד מידע רגשי שמח בקרב מתבגרים עם הפרעות קשב וריכוז בהשוואה למתבגרים ללא אבחנה זו. הדבר עשוי להיות קשור גם לרגשות שליליים שמועצמים בגיל ההתבגרות, לרבות באינטראקציה עם הורים, אחים, קרובי משפחה, חברים ואחרים, שנוטה ליותר קונפליקטים מאשר בגילי הילדות. ייתכן, מציינים החוקרים, כי הממצא מעיד על כך שהציפייה הראשונית של מתבגרים המאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז מהסביבה היא להבעת רגשות שאינם חיוביים.

זמן תגובה ארוך יותר

כמו כן, מאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז נטו להציג יותר שונות בזמן התגובה לפענוח רגשות בתמונות הבעות הפנים שהוקרנו להם בהשוואה לקבוצת ביקורת, ממצא שהולם את הידוע במחקר על האפשרות לעיכוב בזמני תגובה המלווה לעתים להפרעות קשב וריכוז.

צוות המחקר כלל את ד"ר אורי דן וד"ר סיון רז, והממצאים פורסמו בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת Journal of Attention Disorders.

הראיות מהמחקר מתווספות לעדויות נוספות על מצוקה נפשית המלווה בקשיים חברתיים בקרב אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, בייחוד בגילי הילדות וההתבגרות. עדויות ממחקרים גם קושרות בין הפרעות קשב וריכוז לפגיעה בתהליכים קוגניטיביים, כגון זיכרון, גמישות קוגניטיבית ותפקוד במשימות שבוחנות קשב. בשנים האחרונות החלו מחקרים אחר תגובות רגשיות בקרב אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, כפי שנבדקו גם בעבודה הנוכחית.

בנוסף, קיימות ראיות על טיפולים להפרעות נפשיות שנמצאו יעילים גם בקרב אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, לרבות טיפולים תרופתיים לסובלים מדיכאון וחרדה חברתית  וכן גירוי מגנטי טרנס גולגולתי (rTMS) שהוכח כיעיל גם במצבים שונים דיכאון.

Journal of Attention Disorders, DOI: 10.1177/1087054715606215