מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותמתרחב הניסוי לטיפול בנפגעי חוט שדרה באמצעות תאי גזע

מתרחב הניסוי לטיפול בנפגעי חוט שדרה באמצעות תאי גזע

מטופל שני הצטרף למחקר פורץ הדרך בו מטפלים בנפגעי חוט שדרה באמצעות תאי גזע אנושיים


מטופל נוסף הצטרף למחקר (צילום: PantherMedia)
מטופל נוסף הצטרף למחקר (צילום: PantherMedia)

 

חולה שני עבר הזרקה של תאי גזע עובריים אנושיים במסגרת ניסוי קליני לפגיעות חוט השדרה של חברת Geron. הניסוי מיועד לחולים עם פגיעות "טריות" ומטרתו לבדוק יעילותם של תאי גזע עובריים לריפוי פגיעה בחוט השדרה.

 

המטופל שביקש להשאר אנונימי, יעבור קורס מתקדם של שיקום במכון לשיקום בשיקגו לאחר שיוזרקו לו תאי גזע בבית החולים נורת' ווסטרן ממוריאל. "אנו שמחים מאוד להודיע ​​על גיוסו של מטופל שני למחקר חשוב זה שנועד להעריך את ההשפעות של תאים שמקורם בתאי גזע עובריים באנשים עם פגיעות בחוט השדרה" הצהיר ד"ר ריצ 'רד פסלר, ממובילי המחקר.

 

תאי הגזע של חברת geron הגיעו מעוברי אדם שנותרו לאחר טיפולי פוריות. בהמשך הם עברו מספר מניפולציות כדי להפוך לסוגים מסוימים של תאי עצב. התקווה היא שהם יגיעו לאתר הפגיעה בחוט השדרה וישחררו תרכובות שיסייעו לחידוש העצבים שנפגעו.

 

למטופל הראשון שעבר הזרקה של תאי הגזע לפני יותר משישה חודשים לא היו תופעות לוואי רציניות. לדברי ד"ר פסלר, עדיין מוקדם מדי לומר אם יש אצל מטופל שיפור תחושתי או שיפור בשליטת השרירים.

 

במחקרים שנערכו בבעלי חיים, תאי הגזע בהם משתמשים במחקר הראו יכולת לשחזר את ציפוי המיאלין בתאי עצב פגומים שאיבדו את היכולת שלהם להעביר דחפים חשמליים. בנוסף, תאי הגזע גם הראו צמיחה מחודשת של העצבים שמובילה לשיקום תפקוד בבעלי חיים עם פגיעה חריפה בחוט השדרה.
 

 

מקור-Reuters

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן