אירוע מוחי
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
ניתוח מול הכנסת תומכן בהיצרות עורק התרדמה
מהי הפרוצדורה העדיפה?
היצרות בעורקי התרדמה בצואר מהווה גורם סיכון חשוב לשבץ מוח. היום ידוע כי קיימת התויה ברורה לפתיחת ההיצרות במידה ומדובר בהיצרות קשה (70-99%) ותסמינית,דהיינו לאחר שבץ או אירוע מוחי חולף. את ההיצרות ניתן כיום לאבחן באופן בטוח ולא פולשני באמצעות בדיקת דופלר. ההיצרות מטופלת לרוב בניתוח לפתיחתה המבוצע על ידי כירורג כלי דם (אנדרטרקטומיה) או בהכנסת תומכן בצנתור (סטנט). למרות אטרקטיביות הטיפול בסטנט עד כה לא הוכח כי הטיפול יעיל יותר מניתוח ובכל המחקרים נמצא דווקא כי הטיפול הניתוחי בטוח יותר וכרוך בפחות סיבוכים. מחקר חדש שפורסם השבוע בירחון היוקרתי new england journal of medicine התייחס לסוגיה מרכזית זו. המחקר כלל למעלה מ2500 חולים עם היצרות קשה,תסמינית ולא תסמינית,של עורקי התרדמה לתקופת מעקב של שנתיים וחצי. מהמחקר עולה כי הסיכון לשבץ, אוטם שריר הלב או מוות בתקופת המעקב לא היה שונה באופן מובהק בין הטיפולים. בתקופה שלאחר הפרוצדורה הסיכון לשבץ היה גבוה יותר בקבוצת הסטנט, אולם הסיכון לאוטם שריר הלב היה גבוה יותר בקבוצת הניתוח. מאחר ולא נמצא הבדל ברור בין שני הטיפולים נראה כי ההחלטה צריכה להתקבל באופן פרטני לגבי כל חולה על ידי הנוירולוג המטפל בהתחשב בנתונים כגיל החולה,מצבו הבסיסי, מיקום ההיצרות ועוד.