מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותניתוח מעקפים: לא מה שחשבנו?

ניתוח מעקפים: לא מה שחשבנו?

מחקרים מטילים ספק ביתרונות ניתוח המעקפים על טיפולים אחרים בקרב חולי לב


חולי אי ספיקת לב שעוברים ניתוח מעקפים לא חיים יותר (צילום: panthermedia)
חולי אי ספיקת לב שעוברים ניתוח מעקפים לא חיים יותר (צילום: panthermedia)

 

מחקרים חדשים מטילים ספק ביתרונות ניתוח מעקפים בחולי לב. לדעת החוקרים טיפול תרופתי או פתיחת החסימה באמצעות בלון עשויים להיות פתרונות בטוחים יותר ויעילים לא פחות.

 

טרשת עורקים אחראית לכשני שליש מתוך 6 מיליון חולי אי ספיקת לב בארה"ב בכל שנה. בניתוח מעקפים, טיפול שכיח ביותר, נלקחים כלי דם ממקום אחר בגוף החולה ומחליפים את העורקים החסומים המובילים דם לשריר הלב.

 

כעת חוקרים מאוניברסיטת דיוק שהציגו את מחקרם בכנס הקולג' האמריקני לקרדיולוגיה בניו-אורלינס מצאו כי ניתוח מעקפים לא שיפר שיעורי הישרדות במטופלים שנוטלים תרופות לשליטה בגורמי סיכון כגון כולסטרול גבוה או יתר לחץ דם.

 

המחקר מצא כי ניתוח מעקפים יחד עם טיפול תרופתי לחולי אי-ספיקת לב הפחיתו את שיעור מקרי המוות הקשורים ללב ואת האשפוזים ב- 15%, אבל יחד עם זאת סך מקרי המוות לא היה שונה באופן משמעותי בין הקבוצה שקיבלה טיפול תרופתי וניתוח מעקפים והקבוצה שקיבלה טיפול תרופתי בלבד.

 

מחקר נוסף מדרום קוריאה שהוצג בכנס מצא כי הרחבת העורק על-ידי בלון באמצעות צנתור במטופלים הסובלים ממחלת לב קשה יעיל באותה מידה כמו ניתוח לב פתוח. החוקרים בדקו 600 מטופלים שטופלו באמצעות בלון או ניתוח מעקפים ומצאו שיעורי הישרדות דומים בין שתי הקבוצות וכך גב לגבי שיעורים של סיבוכים כמו התקף לב או אירוע מוחי, כעבור שנה.

 

הרחבת העורקים באמצעות בלון הינה פרוצדורה פחות פולשנית לפתיחת עורק מוצר מאשר ניתוח מעקפים,  אך לעיתים מצריכה חזרה על הפעולה מאחר והעורק מוצר בשנית במהלך השנים.

 

המחקרים עדיין בתהליך הדורש בדיקות נוספות לפני שניתן יהיה להתייחס לתוצאותיהם כהנחיות קליניות, אך הם מספקים סיבה לרופאים לבחון יותר את מצבו של המטופל בטרם יחליט על נתיב הטיפול.

 

 

The American College of Cardiology conference in New Orleans

 

עריכה ותרגום: מיכל אברג'יל

 

תודה. אני שמחה שזה תורם.

 

אלי.משה
04/05/11 21:39

 מיכל שלום קראתי והפנמתי הכתבה לעניין
אלי משה