מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותניתן "להמיס" את הטרשת בכלי הדם המובילים למוח בעזרת דיאטה והרזיה

ניתן "להמיס" את הטרשת בכלי הדם המובילים למוח בעזרת דיאטה והרזיה

מחקר ישראלי הוכיח לראשונה: ההצלחה בנסיגה זהה בדיאטה דלת שומן, ים תיכונית או דיאטה דלת פחמימות ומתווכת על ידי ההפחתה בלחץ הדם הנגרמת כתוצאה מהירידה במשקל


מחקר ישראלי הצליח להוכיח, לראשונה, כי לדיאטה השפעה ישירה על נסיגת הטרשת המצטברת בעורק הדם המוביל למח , אשר חסימתו הינה גורם סיכון ראשי לשבץ מוחי.

 

המחקר פורסם בימים אלה בכתב העת המדעי היוקרתי המוביל בקרדיולוגיה "Circulation" של האיגוד האמריקאי למחלות לב. לאחר ניסוי קליני של שנתיים, נפח דופן עורק התרדמה (קרוטיד) נסוג באופן מובהק ב- 60 ממ"ק (5%) בעזרת דיאטה בלבד. נפח דופן העורק הראשי המוביל למוח נבדק בעזרת טכנולוגיית תלת-מימד מתקדמת.

 

אפקט משמעותי זה היה דומה הן בדיאטה דלת שומן, ים תיכונית והן דיאטה דלת פחמימות. לתוצאות אלה משמעות מרחיקת לכת לאור העובדה שבאופן טבעי, עם העלייה בגיל, ישנה התעבות הולכת וגדלה של דופן העורק והרובד הטרשתי (עם הגיל ישנה עלייה של 0.015 מ"מ לשנה בעובי דופן הקרוטיד, עלייה של 5 ממ2 בשטח הדופן ועלייה של 50 ממ"ק בנפח דופן הקרוטיד) ועד היום, אף עצירת התהליך בעזרת תרופות נחשבה כהצלחה.

 

בהשוואת אלו שנצפתה אצלם הצלחה בנסיגת הטרשת לאלו שנצפתה בהם התעבות מתמשכת, כמצופה לאורך שנתיים, נמצא כי המצליחים אופיינו באופן מובהק בהפחתה גבוהה יותר במשקל, בלחץ הדם ובחלבון בדם בשם "הומוציסטאין" ובעלייה גבוהה יותר באפוליפופרוטאין A1 , חלבון הנישא על ידי הכולסטרול ה"טוב" HDL . בניתוח רב משתני נמצא כי הפחתה בלחץ הדם הסיסטולי היוותה את הגורם המשמעותי והעצמאי ביותר בנסיגות הנפח ועובי הדופן (IMT ).

 


מחקר חדשני זה בוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, מהקריה למחקר גרעיני (הקמ"ג) בדימונה ומהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. במחקר היה שיתוף פעולה בינלאומי עם מומחים מאוניברסיטת Harvard , ארה"ב, אוניברסיטת Western Ontario בקנדה ואוניברסיטת Leipzig, בגרמניה. ראש צוות המחקר הבינלאומי ד"ר איריס שי מאוניברסיטת בן-גוריון, מציינת: " ממצאי מחקר זה מעידים כי התמדה בדפוסי תזונה בריאים משפיעים לאורך זמן על נסיגת הטרשת, גם אם חלה במשך הזמן עלייה חלקית במשקל שהופחת.

 

מסתבר שהנסיגה בטרשת מושגת באופן דומה באלטרנטיבות שונות של אסטרטגיות הפחתה במשקל. ההשפעה ניכרה בקרב אנשים בעלי נטייה בינונית להשמנה, אם במהלך שנתיים ירדו באופן מתון לפחות 5.5 ק"ג במשקלם ובעקבות כך הפחיתו לפחות 7 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי.

 

המחקר מראה כי הפחתה בחלבון הדם הומוסיטאין ועלייה בחלבון הקשור לכולסטרול הטוב HDL מהווים גם הם סמנים להצלחה בנסיגת הטרשת בעקבות מעבר לדיאטה בריאה."
 

על פי ד"ר דן שוורצפוקס, ראש מחלקת רפואה של הקריה למחקר גרעיני (קמ"ג) דימונה, שם בוצע המחקר: "הצלחת פרויקט זה בקרב עובדי הקמ"ג שהתבטאה בהתמדה חסרת תקדים של 95% מהמשתתפים לאורך השנה הראשונה ו 85% בשנה השנייה מראה, ככל הנראה, כי מקום העבודה מהווה את המיקום האידיאלי לפרויקטים לקידום אורח חיים בריא בקרב העובדים. כמו כן, בניגוד לסברות לא מוכחות שעלו בעבר, נמצא כי דיאטה דלת פחמימות לאורך זמן הינה בטוחה ואפקטיבית להפחתה במשקל, שיפור סמני הדם ואף לנסיגת הטרשת בעורק הראשי המוביל למוח. ממצאים אילו מאפשרים למטפל להציע אלטרנטיבות שונות בטיפול תזונתי בהפחתה במשקל.

 

לדברי פרופ' יעקב הנקין, מנהל המרפאה לקרדיולוגיה מניעתית ושומני הדם במרכז הרפואי סורוקה: "חשיבות ממצאים אילו היא בהבנה כי לאורך שנתיים, שינויים בעובי (IMT ) ונפח דופן הקרוטיד מנובאים בעיקר ע"י הפחתה מתונה בלחץ הדם הסיסטולי- תוצר משנה של הפחתה במשקל כתוצאה מדיאטה ולא ע"י שינוי בסמני הדם השומניים המסורתיים."


במחקר הנוכחי נבדקו לאורך שנתיים 140 איש, רובם גברים, בגיל ממוצע של 51 ובעלי השמנה בדרגה בינונית עם BMI=30 . כבר בנתוני הבסיס נמצא כי אנשים שדופן כלי הדם שלהן היה מעובה יותר היו באופן מובהק ברמות גבוהות יותר של משקל, גיל, לחץ דם ורמות אינסולין בדם. לגברים היה בנתוני הבסיס נפח דופן גבוה יותר מאשר לנשים.

 

הנבדקים חולקו אקראית לדיאטה דלת שומן, ים-תיכונית או דלת פחמימות. החוקרים ביקשו לבדוק האם דיאטה דלת פחמימות עלולה "לסתום" את כלי הדם. בממצאים קודמים בקרב כל 322 הנסיינים (שפורסמו ב New England Journal of Medicine יולי 2008 ) נמצא כי דווקא דיאטה דלת פחמימות הייתה הכי יעילה בשיפור פרופיל שומני הדם. המחקר הנוכחי מאשש כי הדיאטה, לא שרק שאינה מסוכנת לכלי הדם, אלא אף אפקטיבית ב"המסת" הטרשת.

 

Circulation, online March 1, 2010

 

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות אל:
ד"ר דן שוורצפוקס: 6231873- 050.
פרופ' יעקב הנקין: 8842335 - 050.