השימוש בתכשירים "אנטי-בקטריאליים" הופך לנפוץ יותר ויותר. רבים משתמשים בסבונים האנטי-בקטריאליים השונים במחשבה שאלה יפחיתו את הסיכון שהם יחלו או יעבירו חיידקים לאחרים. אבל מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) אומר שזה לא בהכרח המצב וייתכן שהמוצרים הללו אף גורמים ליותר נזק מתועלת.

בהודעה שפרסם אתמול (ב') ה-FDA, מומחים מבהירים כי למעשה, כיום אין עדויות לכך שמוצרי סבון אנטי-בקטריאליים אפקטיביים יותר במניעת מחלות משטיפת הידיים במים וסבון רגיל וכי מידע חדש מעלה את האפשרות שהסיכונים הכרוכים בשימוש יומיומי ארוך טווח במוצרים הללו עלולים לגבור על ההטבות.

מכיוון שכל כך הרבה אנשים משתמשים במוצרים הללו מספר פעמים במשך היום, ב-FDA מאמינים כי צריכות להיות הטבות מובהקות שיאזנו את הסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בשימוש בתכשירים. 

התכשירים האנטי-בקטריאליים מכילים רכיבים כמו טריקלוקרבן (triclocarban) או טריקלוזן (triclosan) העלולים לגרום לעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה ושינויים הורמונאליים בלתי-צפויים שנצפו בבעלי חיים, שמדאיגים את ה-FDA. בימים אלה מתבצעים על ידי הסוכנות מחקרים שבוחנים את ההשפעות של הרכיבים בשימוש יום יומי.

כעת ה-FDA דורש מהיצרנים לספק מידע המדגים את היעילות והבטיחות של סבונים אנטי-בקטריאליים בשימוש ארוך טווח, תוך שנה.

אם לא יסופקו עדויות מתאימות, ה-FDA יחליט באיזה צעדים ינקוט – החל משינוי בהרכב המוצרים, דרך שינוי באופן בו משווקים המוצרים או הוספת אזהרה ועד הסרת התכשירים מהמדפים.

עד היום הערכת היעילות של סבונים אנטי-בקטריאליים נעשתה בעיקר באמצעות בדיקות מעבדה, אך לא נבחנה ההשפעה הישירה של השימוש במוצרים על שיעורי התחלואה. כעת דורשים ב-FDA מחקרים שיבחנו באופן ישיר את היכולת של סבונים אנטי-בקטריאליים לספק הטבה קלינית בהשוואה לסבונים רגילים, ללא סיכונים.

יש לציין שדרישה זו לא נוגעת לתכשירים לחיטוי ידיים ללא שטיפה שמכילים בעיקר אלכוהול או סבונים אנטי-בקטריאליים בהם משתמשים בבתי חולים.

לפרטים נוספים באתר ה-FDA