מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותסימן אזהרה לאי ספיקת לב: קוצר נשימה כשמתכופפים

סימן אזהרה לאי ספיקת לב: קוצר נשימה כשמתכופפים

מומחים הגדירו תסמין חדש לאי ספיקת לב חמורה: קוצר נשימה בזמן שמתכופפים קדימה, למשל כדי לשים נעליים


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

סובלים מקוצר נשימה כשאתם רוכנים קדימה לשים נעליים? אם אתם חולי אי ספיקת לב ייתכן שזה אומר שמצבכם מחמיר.

 

אי ספיקת לב היא תסמונת בה נפגע תפקוד הלב באופן כזה שהוא אינו מסוגל להזרים מספיק דם וחמצן לאברי הגוף במאמץ, ולעיתים גם במנוחה. לפי איגוד הלב האמריקאי, כ-10% מהחולים באי ספיקת לב סובלים מאי ספיקת לב מתקדמת או חמורה.

 

כעת קרדיולוגים מהמרכז הרפואי UT Southwestern הגדירו תסמין חדשני בחולי אי ספיקת לב מתקדמת: קוצר נשימה כשרוכנים קדימה. המצב, שכונה על ידי המומחים "בנדאופניאה" (bendopnea), הוא תסמין שניתן לזהותו בקלות, שיכול להצביע על אגירת נוזלים משמעותית במטופלים עם אי ספיקת לב.

 

במאמר שפורסם בכתב העת של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה: Heart Failure, מבהירים המומחים כי בנדאופניאה אינה מהווה גורם סיכון לאי ספיקת לב, אלא תסמין המצביע על כך שחולי אי ספיקת לב נהיים חולים יותר וייתכן שיש צורך להתאים מחדש את הטיפול הרפואי שהם מקבלים.

 

המומחים זיהו והגדירו את הבנדאופניאה לאחר שהעריכו את מצבם של 102 חולי אי ספיקת לב שהופנו לצנתור. הרופאים מדדו את הלחץ בתוך הלב ואת התפוקה הלבבית – עד כמה הלב מזרים דם ליתר הגוף, כאשר המטופלים שכבו. אצל כמחצית מהנבדקים אותם מדדים נבדקו גם לאחר שהם ישבו בכיסא שתי דקות ושוב לאחר שהם התכופפו קדימה במשך דקה. נמצא כי לכמעט שליש מהנבדקים הייתה בנדאופניאה.

 

המומחים גילו שלמטופלים עם בנדאופניאה יש יותר מדי נוזלים בגוף, מה שגורם ללחץ מוגבר, וכאשר הם מתכופפים קדימה, הלחצים האלה גדלים אפילו יותר.

 

 

JCHF. 2014;2(1):24-31. doi:10.1016/j.jchf.2013.07.009

 

אורי6
11/04/14 12:52

זה הרי מוכר הרבה זמן למי שסובל מאי ספיקה

וגם הרופאים לפחות שלי מכירים את זה