פגיעה בחוט השדרה ידועה כגורם סיכון לסרטן שלפוחית השתן. הסיכון לסרטן בשלפוחית השתן אצל נפגעי חוט שדרה הוא פי 16-28 גבוה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית. מחקרים קודמים זיהו נוכחות של קטטר קבוע בשלפוחית השתן כגורם סיכון.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את המאפיינים של סרטן שלפוחית השתן באוכלוסיה של נפגעי חוט שדרה.

במחקר נסקרו נפגעי חוט שדרה בתקופה שבין ינואר 1983 לינואר 2007. מכלל המטופלים, הדגש הושם על אלה שאובחנו עם סרטן בשלפוחית השתן. הנתונים שנאספו כללו זמן מרגע האבחנה, שיטת אבחון, צורת ריקון של שלפוחית השתן, סוג של סרטן, הטיפול שניתן ואת התוצא.

מתוך סך הכל 1319 נפגעי חוט שדרה שנסקרו, 32 אובחנו עם סרטן של השלפוחית. הודגמו מספר שיטות לניהול שלפוחית נוירגנית:  אצל 44% היה קטטר שתן קבוע בממוצע של 33.3 שנים, אצל 48% היה מאסף חיצוני (פנרוס) בממוצע של 37.4 שנים וצנתור לסירוגין אצל 8% על ממוצע של 24.5 שנים.

תוצאות המחקר הראו כי מעל ל- 50% מהחולים שאובחנו עם סרטן של שלפוחית השתן, לא השתמשו בקטטר קבוע לריקון השלפוחית. הדבר מצביע על כך שהשלפוחית הנוירוגנית ולא הקטטר הקבוע עלולה להוות גורם סיכון לסרטן שלפוחית השתן.

מסקנה עיקרית היא שיש לשקול מעקב ובדיקות סקר ארוכות טווח לגילוי מוקדם של סרטן אצל כלל האוכלוסיה של נפגעי חוט שדרה ולא רק אצל אלה שמשתמשים בקטטר קבוע.

מתוך: Spinal Cord (2010) 48, 257–261

תרגום ועריכה: אנה רייזמן