מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קשב וריכוז

מנהלי קהילה

דר' טמיר אפשטיין
דר' טמיר אפשטיין
פסיכיאטר, מנהל מרפאת פוקוס. המרפאה להפרעות קשב במבוגרים, המרכז הרפואי ע\\\"ש שיבא, תל השומר.
ד
ד"ר גבריאל שחר
שמי ד"ר גבי שחר  הוסמכתי לרפואה באיטליה בשנת 1984 והתמחתי בישראל ברפואת ילדים . עבדתי במספר בתי חולים . כיום אני עובד כרופא ילדים בקופת חולים מכבי ומקדיש את מירב מירצי לאבחון וטיפול בהפרעות קשב . שילוב בין שני התחומים מאפשר ראיה מערכתית הן בתחום הרפואי והן בתחום הקשיים התפקודיים במשפחה בבית ספר ומחוץ לו . מרפאת הקשב שלי נמצאת בתל אביב  אשמח לעמוד לרשות הפונים דרך הרשת - כמוני או במרפאתי בצהלה בתל אביב  לקביעת תור 0549119798
ד
ד"ר נעמי וורמברנד
שמי נעמי. מזה תריסר שנים אני עוסקת בסיוע לנוער ומבוגרים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כדי להכשיר את עצמי למשימה זו,  למדתי חינוך ופסיכולוגיה בתואר ראשון, ויעוץ חינוכי וחינוך מיוחד בתאר שני ושלישי. כמו כן, אני מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית להפרעות קשב, מנחת קבוצות. במשך שנים הייתי מרצה בחינוך מיוחד ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מכללת בית ברל ומכללת סמינר הקיבוצים. מעבר להיבט האקדמי, אני עוסקת ביזום והקמה של מסגרות מגוונות שפועלות לטובת האוכלוסיה של בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כך הקמתי, לפני כ- 12 שנה, את מרכז מהו"ת (מרכז התעצמות ותובנה)  במכללת סמינר הקיבוצים עבור הסטודנטים עם הלקויות. מאז הוקמו 26 מרכזי מהו"ת ברחבי הארץ עבור תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב במערכת החינוך העל יסודי. המרכזים מנוהלים כרשת ושייכים מבחינה מקצועית למרכז "דרך מהות" של מכללת סמינר הקיבוצים, שאותו אני מנהלת. לפני כשנה הוקם מרכז מהו"ת בכלא מעשיהו עבור אסירים עם לקויות למידה והפרעות קשב. אנו מטפלים גם במובטלים כרוניים  על רקע לקותם, כדי להחזירם לעולם התעסוקה, בשיתוף עם עמותת בעצמי. בנוסף, אנו מנהלים מערך השתלמויות מסועף בחדרי מורים ובקרב מטפלים והורים.   
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.
כמוניקשב וריכוזחדשותעל הקשר בין לידה מוקדמת והפרעות קשב וריכוז

על הקשר בין לידה מוקדמת והפרעות קשב וריכוז

מחקר מצא כי ככל שהילוד נולד לפני הזמן, כך עולה הסיכון שיאובחן עם ADHD


ככל שהילוד נולד מוקדם יותר כך עלתה הסבירות שיקבל תרופות ל- ADHD בילדות (צילום: panthermedia)
ככל שהילוד נולד מוקדם יותר כך עלתה הסבירות שיקבל תרופות ל- ADHD בילדות (צילום: panthermedia)

 

מחקרים כבר מצאו כי לילדים שנולדו לפני הזמן סיכון רב יותר להיות מאובחנים עם ADHD – הפרעות קשב ריכוז והיפראקטיביות. כעת חוקרים הראו כי סיכון מוגבר קיים גם אם הילוד הגיח לאוויר העולם רק מעט מוקדם יותר- אפילו בשבוע ה- 37 או ה- 38 להיריון, וכי גודל הסיכון קשור למידה בה הלידה הייתה מוקדמת.

 

החוקרים ממוסד Karolinska ומאוניברסיטת Uppsala נעזרו ברישום התרופות השוודי על מנת לבדוק איזה מהילדים בגילאי 6-19 קיבלו מרשם תרופתי לטיפול ב- ADHD ובנתונים על לידות. סך הכל 1.2 מיליון ילדים נכללו בניתוח הנתונים.

 

לפי הממצאים שפורסמו בכתב העת Pediatrics הילדים שנולדו בשלב המוקדם ביותר של ההיריון היו בעלי סיכון גבוה פי כמעט 2 וחצי להיות מטופלים בתרופות ל- ADHD מאשר ילדים שנולדו בזמן: כ- 16 מתוך אלף ילדים שנולדו בין השבועות ה- 23 ל- 28 להיריון בהשוואה ל- 6 מתוך 1,000 ילדים שנולדו בין השבועות 39 ל- 41.

 

לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גורמים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כגון מצב סוציו-אקונומי, עישון של האם ואפילו גורמים גנטיים, נמצא כי התינוקות שנולדו בשבועות הכי מוקדמים להיריון היו בעלי סיכון כפול לקבל מרשם לתרופות ADHD מאשר תינוקות שנולדו בסיום היריון מלא.

 

עוד מצאו החוקרים כי ככל שהתינוק נולד בשבוע מאוחר יותר בהיריון, כך ירדה הסבירות שירשמו לו תרופות לטיפול ב- ADHD. ילדים שנולדו בין השבועות ה- 29 ל- 32 להיריון היו בעלי סיכוי גבוה ב- 60% לקבל מרשם בהשוואה לילדים שנולדו בסיום היריון מלא. לילדים שנולדו בשבועות 33 עד 34 הסיכוי למרשם היה גבוה ב- 40%.

 

גם ילדים שנולדו זמן קצר יחסית לפני התאריך המיועד ללידה היו בסיכון מוגבר להיות תחת טיפול ל- ADHD בהשוואה לילדים שנולדו בין השבועות ה- 39 עד ה- 41 להיריון. כך למשל ילדים שנולדו בשבוע ה- 35 וה- 36 להיריון, היו בעלי סיכון גבוה יותר ב-30% ולילדים שנולדו בין השבועות 37-30 היה סיכון גבוה ב- 10%.

 

חשוב להבין כי אין משמעות הדבר שילוד שנולד טרם זמנו בהכרח ימצא עצמו עם מרשם ל- ADHA בשלב מאוחר יותר בחייו. מהמחקר עולה כי רק 1.6% מהילדים שנולדו טרם זמנם יקבלו תרופות לטיפול בהפרעה, בהשוואה ל- 0.6% מהילדים שנולדו לאחר הריון מלא, כך שהסיכון קטן ממילא. 

 

 

PEDIATRICS-doi:10.1542/peds.2010-1279