מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קשב וריכוז

מנהלי קהילה

דר' טמיר אפשטיין
דר' טמיר אפשטיין
פסיכיאטר, מנהל מרפאת פוקוס. המרפאה להפרעות קשב במבוגרים, המרכז הרפואי ע\\\"ש שיבא, תל השומר.
ד
ד"ר גבריאל שחר
שמי ד"ר גבי שחר  הוסמכתי לרפואה באיטליה בשנת 1984 והתמחתי בישראל ברפואת ילדים . עבדתי במספר בתי חולים . כיום אני עובד כרופא ילדים בקופת חולים מכבי ומקדיש את מירב מירצי לאבחון וטיפול בהפרעות קשב . שילוב בין שני התחומים מאפשר ראיה מערכתית הן בתחום הרפואי והן בתחום הקשיים התפקודיים במשפחה בבית ספר ומחוץ לו . מרפאת הקשב שלי נמצאת בתל אביב  אשמח לעמוד לרשות הפונים דרך הרשת - כמוני או במרפאתי בצהלה בתל אביב  לקביעת תור 0549119798
ד
ד"ר נעמי וורמברנד
שמי נעמי. מזה תריסר שנים אני עוסקת בסיוע לנוער ומבוגרים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כדי להכשיר את עצמי למשימה זו,  למדתי חינוך ופסיכולוגיה בתואר ראשון, ויעוץ חינוכי וחינוך מיוחד בתאר שני ושלישי. כמו כן, אני מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית להפרעות קשב, מנחת קבוצות. במשך שנים הייתי מרצה בחינוך מיוחד ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מכללת בית ברל ומכללת סמינר הקיבוצים. מעבר להיבט האקדמי, אני עוסקת ביזום והקמה של מסגרות מגוונות שפועלות לטובת האוכלוסיה של בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כך הקמתי, לפני כ- 12 שנה, את מרכז מהו"ת (מרכז התעצמות ותובנה)  במכללת סמינר הקיבוצים עבור הסטודנטים עם הלקויות. מאז הוקמו 26 מרכזי מהו"ת ברחבי הארץ עבור תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב במערכת החינוך העל יסודי. המרכזים מנוהלים כרשת ושייכים מבחינה מקצועית למרכז "דרך מהות" של מכללת סמינר הקיבוצים, שאותו אני מנהלת. לפני כשנה הוקם מרכז מהו"ת בכלא מעשיהו עבור אסירים עם לקויות למידה והפרעות קשב. אנו מטפלים גם במובטלים כרוניים  על רקע לקותם, כדי להחזירם לעולם התעסוקה, בשיתוף עם עמותת בעצמי. בנוסף, אנו מנהלים מערך השתלמויות מסועף בחדרי מורים ובקרב מטפלים והורים.   
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.
כמוניקשב וריכוזחדשותעל ילדים שמתחילים לדבר מאוחר

על ילדים שמתחילים לדבר מאוחר

לילדים ה"מאחרים בדיבור" עשויות להיות בעיות התנהגותיות ורגשיות כפעוטות, אך אל דאגה - הן חולפות


להתחלה איטית בתחום השפה אין השפעה ממושכת על הבריאות הנפשית של הילד (צילום: Shutterstock)
להתחלה איטית בתחום השפה אין השפעה ממושכת על הבריאות הנפשית של הילד (צילום: Shutterstock)

 

בן השנתיים של השכנים כבר מברבר בלי הפסקה ושלכם זורק רק כמה מילים לאוויר? אין סיבה לדאגה. כך לפחות עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Pediatrics. החוקרים האוסטרליים מצאו כי לילדים שמתחילים לדבר מאוחר או ילדים שיודעים רק מספר מילים מוגבל עד גיל שנתיים, עשויות להיות בעיות התנהגותיות ורגשיות כפעוטות, אבל הבעיות הללו לא ימשיכו איתם בילדות ובגיל ההתבגרות.

 

מחקרים קודמים העלו את האפשרות שלילדים המוגדרים "מאחרים בדיבור" סיכון מוגבר לבעיות התנהגותיות ונפשיות. יחד עם זאת, אין מחקרים טובים שעקבו אחר השפעות האיחור בדיבור בטווח הרחוק. 

 

חוקרים מאוניברסיטת אוסטרליה המערבית עקבו אחר יותר מ- 1,500 ילדים מלידה ועד גיל 17. הילדים שהוגדרו בגיל שנתיים כ"מאחרים בדיבור" היו אלה שתוצאות הניקוד שצברו בסקר התפתחות שפה היו מתחת לאחוזון ה- 15. לילדים לא היו עיכובים התפתחותיים אחרים, נכויות אינטלקטואליות או בעיות שמיעה.

 

142 הילדים ה"מאחרים בדיבור" אכן הראו בעיות התנהגותיות ורגשיות ברמה נמוכה בגיל שנתיים, אבל לא היה להם סיכון מוגבר לבעיות כמו הפרעות קשב וריכוז (ADHD), בעיות התנהגות, בישנות, חרדה או דיכאון כשהגיעו לגיל 5 ושוב כשמצבם נבדק כל כמה שנים, עד גיל 17.

 

החוקרים הסיקו כי עיכוב באוצר המילים בגיל שנתיים לא מהווה גורם סיכון בפני עצמו להפרעות התנהגותיות או רגשיות.

 

כ- 7 עד 18 אחוז מהילדים נחשבים "מאחרים בדיבור" בגיל שנתיים, אך רובם ידביקו את הפער עד השלב בו הם מתחילים ללמוד בבית ספר. החוקרים מסבירים כי אין הפתעה בכך שנראה שלילדים שמתחילים לדבר מאוחר יש יותר קשיי התנהגות בגיל שנתיים. התסכול בשל כך שהם לא יכולים לתקשר בהצלחה עשוי להיות גורם אפשרי להפרעות בהתנהגות. אבל, כאשר ילד מתבגר ומפתח יכולות שפה נכונות יותר לגיל, התסכול שלו עשוי להתפוגג, וכך גם הפרעות ההתנהגות.

 

בילד שממשיכים להיות אצלו עיכובים כשהוא מתבגר, המצב עשוי להיות שונה. לכן, הממצאים החדשים עשויים לא לחול על ילדים עם ליקויי שפה עקביים אחרי גיל שנתיים וילדים בעלי עיכובים אחרים בהתפתחות.

 

לדברי החוקרים, המחקר מחזק את הגישה של "נחכה ונראה", במקרה של עיכובים בשפה של ילדים ללא עיכובי התפתחות אחרים, עד גיל שנתיים. אבל כשהעיכובים בהתפתחות השפה ממשיכים, חשוב לדאוג להתערבות.

 

ויש גם עצה להורים מודאגים: במידה ואתם חוששים כי אצל ילדכם יש עיכוב בשפה, החזיקו יומן שפה, ורשמו כל מילה חדשה שילדכם אומר, כך שלא תעריכו פחות מידי או יותר מידי את מספר המילים שיש באוצר המילים של ילדם כאשר רופא הילדים שואל אותם על התפתחות השפה. במקביל, יש לבדוק שהשמיעה של הילד תקינה.

 

 

Pediatrics 2011; peds.2010-2782; published ahead of print July 4, 2011, doi:10.1542/peds.2010-2782