מחקר חדש שפורסם בגליון האחרון של Developmental Cell מפסק תובנה מעיינית הודות היווצרות מערכת עצבים בשלבים  מוקדמים של התפתחות העובר. המחקר שופך אור על תהליך שנקרא סגירת הצינור העצבי אשר, כאשר משתבש, גורם למומים מולדים  של המוח וחוט השדרה, לרבות ספינה ביפידה ואנאנצפליה.

במהלך התפתחות עוברית תקינה, מספר תאים שועדו  להצמיח את המוח ואת חוט השדרה מסתובבים ונוצרות צורות עם חריצים. בסופו של דבר, שני הצדדים מתחברים, כמעט כמו רוכסן, על מנת להקים מבנה חלול שנקרא הצינור העצבי. אם הצינור העצבי אינו נרכס לגמרי, זה גורם למוח ולחוט השדרה להתפתח באופן שונה, וכתוצאה מכך יהיו פגמים בטווח חומרה מן שיתוק חלקי ועד מוות. פגמים בצינור העצבי הם תופעה נפוצה עם שכיחות של 1/1000 לידות חי.

פרטים לגבי מה מניע את יצירת הצינור העצבי נשארו עד כה לא פתורים. אבל כעת, מחקר באוניברסיטת קליפורניה הראה כי חלבון בשם פרוטאז-מפעיל קולטנים (PARS), אשר ידוע בעיקר בזכות התפקיד שלו בתגובה לפגיעה ברקמה במבוגרים, נדרשים עבור סגירת הצינור העצבי. החוקרים מצאו כי עכברים עם חסר PARS הציגו פגמים ספציפיים בצינור העצבי. מעניין, PARS וחלבון ספציפי ששולט בהם היו פעילים רק בשולי החריץ ובמקום שקצוות של הצינור העצבי התמזגו. תצפיות אלו הובילו את החוקרים לשער כי  מערכת האיתות של  PAR עלשויה לחוש את שלמות הרקמה, כפי שהיא עושה במקרה של פציעות, כדי להסדיר את סגירת הצינור.

הגילוי של אירועים מולקולריים שתורמים לסגירת הצינור העצבי אצל עכברים עשוי להוביל לתובנות מנגנונים מורכבים של פגמים בצינור העצבי באדם.

Local Protease Signaling Contributes to Neural Tube Closure in the Mouse Embryo. Developmental Cell, 2010; 18 (1): 25-38 

המאמר המלא

תרגום ועריכה: אנה רייזמן