מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותפיתוח ישראלי חדש להפחתת כולסטרול

פיתוח ישראלי חדש להפחתת כולסטרול

מדענים פיתחו מולקולה שמפחיתה כולסטרול ומגבירה רגישות לאינסולין לאחר ארוחה עתירת שומנים


התוסף ניתן לפני הארוחה ומנטרל חלק מההשפעות הרעות של השומנים לפני היווצרותם (צילום: panthermedia)
התוסף ניתן לפני הארוחה ומנטרל חלק מההשפעות הרעות של השומנים לפני היווצרותם (צילום: panthermedia)

 

מדענים מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת הרווארד פיתחו הרכב מולקולרי שנטילתו לפני ארוחה עתירת שומנים וסוכר מסייעת להפחתת הכולסטרול הרע ב-42% ולהגברת הרגישות לאינסולין ב-64%. הפיתוח יועיל במיוחד לחולי סוכרת סוג 2, לחולי טרשת העורקים ולאנשים הסובלים מעודף שומנים וכולסטרול בדם.

 

המולקולה מגבירה פי 11 את הספיגה בגוף של נוגד החמצון נרינג'נין- האחראי לטעמה המר של האשכולית. מחקר קודם בראשות ד"ר נחמיאס גילה כי נוגד חמצון זה מדמה בגופנו מצב של רעב גם בזמנים של שובע וכי נטילתו גורמת לכבד לפרק שומנים. החוקרים מצאו אז כי פירוק השומנים מוריד את קצב יצירת הכולסטרול. אולם, התברר כי נטילת הנרינג'נין לבדו או דרך צריכה מוגברת של אשכולית אינה יעילה בעיקר מאחר שהוא כמעט לא נספג במעיים.

 

במחקר הנוכחי, שפורסם בכתב העת המדעי PLoS One, ביקשו המדענים להתגבר על הבעיה ולהשמיש את המרכיב כתרופה. לשם כך הם יצרו קומפלקס חדש המכיל את נוגד החמצון נרינג'נין מוקף בטבעת של סוכר בשם Cyclodextrin. הקומפלקס שנוצר הוא בגודל של פחות מננו-מטר- קטן פי 200 מעובייה של שערה, ומסיסותו מגבירה את יכולת הספיגה של הנרינג'נין פי 11. הוא נספג במעיים, מגיע לכבד ויוצר בגוף מצב המדמה רעב גם בזמנים של שובע. הפיתוח מאפשר לראשונה את השימוש בתוסף התזונה נרינג'נין כתרופה.

 

החוקרים בדקו את יעילות הפיתוח בניסוי בחולדות וגילו כי מתן הקומפלקס כחצי שעה לפני ארוחה עשירה בשומנים ובסוכרים, מעלה את הרגישות לאינסולין, ממתנת את העלייה של הכולסטרול הרע בגוף ומורידה את רמת הסוכר בו מהר יותר.

 

"המחקר מוכיח בפעם הראשונה כיצד תוסף תזונה יכול לשנות את הדרך שבה גופינו מגיב לארוחה" אומר ד"ר נחמיאס. "הפיתוח ייחודי בכך שהוא ניתן לפני הארוחה ומנטרל חלק מההשפעות הרעות של השומנים לפני היווצרותם, בהשוואה לתרופות הקיימות בשוק הניתנות רק לאחר שנמצאו רמות גבוהות של שומנים בדם".

 

המולקולה החדשה פותחה על ידי ד"ר יעקב נחמיאס ותלמידת המחקר מריה שולמן מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית, בשיתוף מדענים מאוניברסיטת הרווארד ונמצאת בימים אלו בשלבי מחקר קליני בארה"ב.

 

 

PLoS ONE 6(4): e18033. doi:10.1371/journal.pone.0018033

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה