מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותפעילות אנטיכולינרגית של תרופות והסיכון לדמנציה

פעילות אנטיכולינרגית של תרופות והסיכון לדמנציה

שימוש כרוני בתרופות אנטיכולינרגיות אצל קשישים גורם לשינויים קוגנטיביים קצרי טווח אך גם מעלה את הסיכון לדמנציה


תרופות וקוגניציה
תרופות וקוגניציה

האם שימוש כרוני בתרופות עם פעילות אנטיכולינרגית מעלה את הסיכון להפרעות קוגנטיביות ובמיוחד לשכיחות מחלת האלצהיימר? האם מטופלים אשר מפסיקים את השימוש בתרופה הם עדיין באותה קבוצת סיכון כמו אלה הממשיכים ליטול אותם?

 

כדי לענות על השאלות הללו ועוד רבות אחרות בוצע מחקר שכלל קשישים החיים בקהילה בני 65 שנים ומעלה. מתוך 9077 נחקרים ראשוניים איסוף הנתונים התבצע מ-6912  נחקרים ללא הפרעות קוגנטיביות ברקע. בדיקת הנחקרים נעשתה בתחילת המחקר; שנתיים ו-4 שנים לאחר מכן. בדיקת הסטטוס הקוגנטיבי שלהם נעשתה על סמך מבחנים רבים; ביניהם גם MMSE (Mini Mental State Examination).

 

מתוך 6912 משתתפים 86.4% לא דיווחו על שימוש כלשהו בתרופות אנטיכולינרגיות במהלך הניסוי; 2.5% דיווחו על השימוש רק בתחילת הניסוי והפסיקו לאחר מכן (קבוצת ''לא משתמשים''); 4.6% דיווחו על שימוש בתרופה בתחילת הניסוי במהלך השנתיים הבאות (קבוצת ''משתמשים'').

 

נשים וגברים בקבוצת ''המשתמשים'' הראו ירידה קוגנטיבית ניכרת יותר לעומת קבוצת ''לא משתמשים''. מסקנת החוקרים היא כי שימוש ממושך בתרופות עם פעילות אנטיכולינרגית מעלה סיכון לדמנציה או מחלת אלצהיימר.

 

נקודה למחשבה

 

על השימוש בתרופות אנטיכולינרגיות בקרב מטופלים קשישים דובר לא פעם והסיכון שכרוך בשימוש בתרופות אלה ידוע לעוסקים בתחום הרפואה. תרופות אנטיכולינרגיות גורמות לא רק לדליריום והפרעות קוגנטיביות זמניות אלא משפיעות גם מערכת השתן והמעיים. יש לעבור בקפידה על רשימת התרופות אותן נוטל המטופל שישוב מולנו לפני קביעת אבחנה של דמנציה או אלצהיימר.

 

Arch Intern Med. 2009 Jul 27;169(14):1317-24

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן