מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קשב וריכוז

מנהלי קהילה

דר' טמיר אפשטיין
דר' טמיר אפשטיין
פסיכיאטר, מנהל מרפאת פוקוס. המרפאה להפרעות קשב במבוגרים, המרכז הרפואי ע\\\"ש שיבא, תל השומר.
ד
ד"ר גבריאל שחר
שמי ד"ר גבי שחר  הוסמכתי לרפואה באיטליה בשנת 1984 והתמחתי בישראל ברפואת ילדים . עבדתי במספר בתי חולים . כיום אני עובד כרופא ילדים בקופת חולים מכבי ומקדיש את מירב מירצי לאבחון וטיפול בהפרעות קשב . שילוב בין שני התחומים מאפשר ראיה מערכתית הן בתחום הרפואי והן בתחום הקשיים התפקודיים במשפחה בבית ספר ומחוץ לו . מרפאת הקשב שלי נמצאת בתל אביב  אשמח לעמוד לרשות הפונים דרך הרשת - כמוני או במרפאתי בצהלה בתל אביב  לקביעת תור 0549119798
ד
ד"ר נעמי וורמברנד
שמי נעמי. מזה תריסר שנים אני עוסקת בסיוע לנוער ומבוגרים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כדי להכשיר את עצמי למשימה זו,  למדתי חינוך ופסיכולוגיה בתואר ראשון, ויעוץ חינוכי וחינוך מיוחד בתאר שני ושלישי. כמו כן, אני מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית להפרעות קשב, מנחת קבוצות. במשך שנים הייתי מרצה בחינוך מיוחד ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מכללת בית ברל ומכללת סמינר הקיבוצים. מעבר להיבט האקדמי, אני עוסקת ביזום והקמה של מסגרות מגוונות שפועלות לטובת האוכלוסיה של בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כך הקמתי, לפני כ- 12 שנה, את מרכז מהו"ת (מרכז התעצמות ותובנה)  במכללת סמינר הקיבוצים עבור הסטודנטים עם הלקויות. מאז הוקמו 26 מרכזי מהו"ת ברחבי הארץ עבור תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב במערכת החינוך העל יסודי. המרכזים מנוהלים כרשת ושייכים מבחינה מקצועית למרכז "דרך מהות" של מכללת סמינר הקיבוצים, שאותו אני מנהלת. לפני כשנה הוקם מרכז מהו"ת בכלא מעשיהו עבור אסירים עם לקויות למידה והפרעות קשב. אנו מטפלים גם במובטלים כרוניים  על רקע לקותם, כדי להחזירם לעולם התעסוקה, בשיתוף עם עמותת בעצמי. בנוסף, אנו מנהלים מערך השתלמויות מסועף בחדרי מורים ובקרב מטפלים והורים.   
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.
כמוניקשב וריכוזחדשותפעילות גופנית עשויה להפחית תסמיני ADHD

פעילות גופנית עשויה להפחית תסמיני ADHD

מחקר קטן הראה כי ספורט קבוצתי שיפר את ההתנהגות והתפקוד הקוגניטיבי בילדים עם הפרעות קשב וריכוז


משחקי כדורסל וכדורגל שיפרו את הקשב ואת היכולת של ילדי ADHD לשבת (צילום: Shutterstock)
משחקי כדורסל וכדורגל שיפרו את הקשב ואת היכולת של ילדי ADHD לשבת (צילום: Shutterstock)

 

רבים מאמינים כי פעילות גופנית מסייעת לילדים עם הפרעות קשב וריכוז עם רכיב היפראקטיבי (ADHD). כעת מחקר חדש מאושש זאת: חוקרים מאוניברסיטת מונטריאול הראו כי תוכנית פעילות גופנית שנמשכה 10 שבועות שיפרה באופן משמעותי את ההתנהגות והתפקוד הקוגניטיבי בילדים בני 7-12 עם ADHD.

 

3 ימים בשבוע, במשך 10 שבועות, החוקרים קיבצו 10 ילדים עם ADHD, שבמשך 45 דקות השתתפו בספורט קבוצתי כמו כדורסל או כדורגל. ילדים אלה הושוו ל- 11 ילדים עם ADHD, שלא לקחו חלק בפעילויות. 

 

לפני ואחרי התוכנית, הילדים עברו סדרת מבחנים נוירופסיכולוגיים כדי למדוד את הקשב שלהם. בנוסף, ההורים והמורים של הילדים מילאו שאלונים הנוגעים להתנהגות ולמיומנויות החברתיות שלהם. 

 

לדברי החוקרים, לאחר 10 השבועות, המורים וההורים דיווחו כי כל בעיות ההתנהגות הנמדדות – כמו תוקפנות, חרדה, דיכאון ובמיוחד הפרעות חברתיות – פחתו.

 

הם מציינים כי ההשפעה החיובית של הפעילות הגופנית על אינטראקציות חברתיות מהווה ממצא חשוב. הם מסבירים כי ילדים עם ADHD פעמים רבות מתקשים להסתגל לאנשים אחרים. ההשתתפות בפעילויות גופניות קבוצתיות מובנות, עזרה להם להתגבר על קושי זה, למרות שהתוכנית לא נבנתה באופן ספציפי למטרת חיזוקים חברתיים.

 

הילדים גם היו פחות אימפולסיביים. המורים דיווחו כי כאשר הילדים חזרו ממפגשי ספורט הם היו מסוגלים לשבת יותר מהרגיל. המבחנים הנוירופסיכולוגיים הראו כי גם בעיות הקשב פחתו. הילדים עדיין עשו טעויות במבחנים כמובן, אך הם סיימו אותם מהר יותר. החוקרים מסבירים כי זה מראה שבסופו של דבר הילדים היו אפקטיביים יותר, מה שמצביע על כך שהקשב שלהם היה טוב יותר. עוד ציינו החוקרים שיפור בתפקוד המוטורי.

 

החוקרים מכירים בכך שתוצאות מחקר קטן זה, לא מספיקות כדי לקבוע בוודאות שפעילות ספורטיבית תפחית את תסמיני הפרעות הקשב. יחד עם זאת, הם אומרים כי התוצאות מספיק טובות כדי לעודד לשקול פעילות גופנית כטיפול עזר לטיפולים מסורתיים.

 

 

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת מונטריאול

קיים חומר רב המעיד על השפעתה החיובית של הפעילות הגופנית על כל האוכלוסייה ועל ילדים עם ADHD בפרט. כל אחד יודע שכדי להירגע ולשפר את מצב הרוח - ניתן לעשות בעזרת פעילות גופנית מאומצת. כך קורה כשבן משפחה אומר "אני עצבני" ויוצא לרוץ בחוץ כדי להירגע. לצערנו, המחקרים זהירים מאוד לא לומר את הדברים בוודאות, כי המשפיעים הם הנחקרים הם רבים, מגוונים ומורכבים, כגון: האם התוצאות הן בעקבות שינויים כימיים כגון הורמונים אופטיים כאידונרפין בגוף בעת הפעילות הגופנית, האם זה העלאת מצב הרוח, האם זה חיזוק הקשר החברתי וחיזוק על ידי קבוצת השווים שנוצרו בעקבות פעילות גופנית, האם זה העלאת הדימוי העצמי בעקבות שליטה במיומנויות והנאה, האם זה שחרור אנרגיה עודפת, או האם זה בעקבות הזרמת דם יעילה למוח הרגיש לשינויים, ועוד. אבל הנה כמה עובדות משכנעות ושנכתב עליהן רבות במאמרים ובספרים וידועים זה זמן רב למי שחוקרים במדעי הספורט ובפעילות גופנית:

1. ילדים עם ADHD כנראה מצויים כל העת בתזוזה, כי זו דרישה טבעית של הגוף ותזוזה או פעילות גופנית מכל סוג מניעה את השרירים ומרגיעה אותם. קחו לדוגמה מרצה העומד בפני קהל והוא חרד ביותר. הפתרון זה לנוע קצת על הבמה הלוך וחזור ולהרגיע את שריריו המתוחים.

2. בין 40-25 אחוז של הילדים עם ADHD תרופות אינן יעילות, או יש להן תופעות לוואי המסכנות חיים (Swnson et al. 1993). על כן פעילות גופנית היא רק דבר טבעי לעשות במקום התרופות. פעילות גופנית לא דורשת מרשם מקופ"ח,זולה, נגישה וגם יעילה ובפרט כאשר ניתנת בשילוב תרופתי וטיפול פסיכולוגי. אולי פעילות גופנית יכולה במקרים מסוימים להיות במקום תרופה או להוריד את המינון שלה.

3. רק פעילות גוופנית מאומצת יעילה כי היא מגבירה את הפרשת הדם לגוף ולמוח בפרט שרגיש למחסור בחמצן. פעילות גופנית מחקה למעשה את המערכת העצבית ביצור  ההורמונים וביעול העברת המסרים העצביים - מה שעושות תרופות כמו רטלין וקונצרטה.

4. פעילות גופנית נמצאה משפיעה חיובית על תהליכים קוגנטיביים ונוירולוגיים גם אצל אנשים עם ADHD. לא פלא, שלאחר הפסקה קצרה של פעילות גופנית מאומצת אנו מרגישים ערניים יותר, רגועים יותר, ממוקדים יותר ויכולים לקבל החלטות קוגנטיביות טובת יותר.

5. בספרות מצויים עשרות מקרים ידועים של אנשים שהם או ילדיהם התמודדו עם ADHD על יד שהפכו למשל לרצי מרטון (קראו את הספר של  Putnam: Nature's Ritalin for the Marathon runner: Nurturing your ADHD  child with Exercise ).

חומר נוסף ניתן למצוא בגוגל תחת מאמרו של המחבר ד"ר חזי אהרוני