פעילות גופנית עשויה להפחית תסמיני ADHD
מחקר קטן הראה כי ספורט קבוצתי שיפר את ההתנהגות והתפקוד הקוגניטיבי בילדים עם הפרעות קשב וריכוז
רבים מאמינים כי פעילות גופנית מסייעת לילדים עם הפרעות קשב וריכוז עם רכיב היפראקטיבי (ADHD). כעת מחקר חדש מאושש זאת: חוקרים מאוניברסיטת מונטריאול הראו כי תוכנית פעילות גופנית שנמשכה 10 שבועות שיפרה באופן משמעותי את ההתנהגות והתפקוד הקוגניטיבי בילדים בני 7-12 עם ADHD.
3 ימים בשבוע, במשך 10 שבועות, החוקרים קיבצו 10 ילדים עם ADHD, שבמשך 45 דקות השתתפו בספורט קבוצתי כמו כדורסל או כדורגל. ילדים אלה הושוו ל- 11 ילדים עם ADHD, שלא לקחו חלק בפעילויות.
לפני ואחרי התוכנית, הילדים עברו סדרת מבחנים נוירופסיכולוגיים כדי למדוד את הקשב שלהם. בנוסף, ההורים והמורים של הילדים מילאו שאלונים הנוגעים להתנהגות ולמיומנויות החברתיות שלהם.
לדברי החוקרים, לאחר 10 השבועות, המורים וההורים דיווחו כי כל בעיות ההתנהגות הנמדדות – כמו תוקפנות, חרדה, דיכאון ובמיוחד הפרעות חברתיות – פחתו.
הם מציינים כי ההשפעה החיובית של הפעילות הגופנית על אינטראקציות חברתיות מהווה ממצא חשוב. הם מסבירים כי ילדים עם ADHD פעמים רבות מתקשים להסתגל לאנשים אחרים. ההשתתפות בפעילויות גופניות קבוצתיות מובנות, עזרה להם להתגבר על קושי זה, למרות שהתוכנית לא נבנתה באופן ספציפי למטרת חיזוקים חברתיים.
הילדים גם היו פחות אימפולסיביים. המורים דיווחו כי כאשר הילדים חזרו ממפגשי ספורט הם היו מסוגלים לשבת יותר מהרגיל. המבחנים הנוירופסיכולוגיים הראו כי גם בעיות הקשב פחתו. הילדים עדיין עשו טעויות במבחנים כמובן, אך הם סיימו אותם מהר יותר. החוקרים מסבירים כי זה מראה שבסופו של דבר הילדים היו אפקטיביים יותר, מה שמצביע על כך שהקשב שלהם היה טוב יותר. עוד ציינו החוקרים שיפור בתפקוד המוטורי.
החוקרים מכירים בכך שתוצאות מחקר קטן זה, לא מספיקות כדי לקבוע בוודאות שפעילות ספורטיבית תפחית את תסמיני הפרעות הקשב. יחד עם זאת, הם אומרים כי התוצאות מספיק טובות כדי לעודד לשקול פעילות גופנית כטיפול עזר לטיפולים מסורתיים.
