מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותפעילות סימפתטית מוגברת בצעירים עם משקל עודף קשורה בנזק תת-קליני באברי מטרה

פעילות סימפתטית מוגברת בצעירים עם משקל עודף קשורה בנזק תת-קליני באברי מטרה

פעילות סימפתטית מוגברת בצעירים עם משקל עודף קשורה בנזק תת-קליני באברי מטרה.


מטרת המחקר האוסטרלי היתה להעריך את הסימנים המוקדמים לנזק באברי מטרה והקשר האפשרי לפעילות מערכת העצבים הסימפתטית. במחקר השתתפו ב –25 צעירים בריאים עם משקל עודף (BMI מעל 25) לעומת 18 צעירים עם BMI מתחת ל – 25.

 

להערכת נזק התת-קליני נבדקו תיפקודי הכליות, מבנה ותיפקוד סיסטולי ודיאסטולי של החדר השמאלי ותיפקוד האנדותל. הפעילות הסימפתטית של השריר נבדקה ע"י מיקרונוירוגרפיה.

 

לנבדקים עם המשקל העודף היה תיפקוד אנדותל נמוך יותר, פינוי קראטינין מוגבר, אינדקס מוגבר של מסת החדר השמאלי, עלייה בעובי קיר החדר השמאלי, תיפקוד סיסטולי ודיאסטולי נמוך יותר ועלייה בפעילות הסימפתטית השרירית בהשוואה לצעירים רזים (כל ההבדלים מובהקים). בעיבוד רב-משתנים נמצא שתיפקוד האנדותל היה ביחס הפוך לפעילות הסימפתטית בעוד שפינוי הקראטינין ואינדקס מסת החדר השמאלי היו ביחס חיובי לאחר תיקנון ל – BMI, מין ולחץ הדם (כולם מובהקים). הנזק התת-קליני באברי מטרה באנשים עם משקל עודף קיים גם באנשים צעירים ללא יל"ד.

Lambert E, Sari CI, Dawood T, et al. Sympathetic nervous system activity is associated with obesity-induced subclinical organ damage in young adults. Hypertension. 2010;56:351-8.
 

עדיין לא ברור האם שינוי בפעילות מערכת העצבים הסימפתטית מקדימה ותורמת להתפתחות של השמנה והסיכון הקרדיו-וסקולרי או שהוא תוצאה של ההשמנה. הקשר בין פעילות סימפתטית מוגברת והנזק לאברי מטרה איננו מוגבל רק להשמנה היות ונמצא שפעילות מוגברת זאת קשורה בשינויים מבניים ותפקודיים של הלב בחולים עם יל"ד ובחולים עם מחלת כליות כרונית.

 

הקשר בין מערכת העצבים האדרנרגית לבין שינויים תפקודיים ומבניים בלב ובעורקים בחולי יל"ד ידוע כבר ממחקרים קודמים בהם נמצא שפעילות סימפתטית מוגברת מורידה את כושר הרחבת העורקים, מגבירה את קשיחותם, מפחיתה את תיפקוד האנדותל, מגבירה את הסיכון להיפרטרופיה של הלב ולהפרעה דיאסטולית של החדר השמאלי.

 

תוצאות המחקר הנוכחי מוסיפות שלוש ראיות חדשות. ראשית, שכל ההפרעות האלו אינן מוגבלות רק ליל"ד, אלא גם לאנשים נורמוטנסיביים עם משקל עודף. שנית, שנזק לאברי מטרה באנשים עם משקל עודף קשור לפעילות אדרנרגית מוגברת ושלישית, שפעילות אדרנרגית מוגברת יכולה לגרום גם להפרעה בתיפקוד הכלייתי. המכניזם המוצע להשפעה השלילית של העלייה בפעילות האדרנגית היא השפעה ישירה של הנוראדרנלין על שריר הלב, עלייה בתנגודת לאינסולין, הפעלת המערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון עם עלייה ברמת האנגיוטנסין 2 ועלייה בתנודתיות הקצרה והארוכה בלחץ הדם.

 

שינויים באורחות החיים כולל ירידה במשקל ופעילות גופנית קשורים בהורדת הפעילות הסימפתטית ונמצאו כיעילים בחולים קשישים עם התסמונת המטבולית. במחקרים עתידיים יהיה צורך לברר מה תהיה השפעת השינוי באורחות החיים על הנזק התת והקליני באברי מטרה בצעירים.
 

מתוך אתר החברה הישראלית ליל"ד

www.ish.org.il/oct2010.asp