מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל הוא קרדיולוג ומצנתר לב בכיר במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בנוסף, פרופ' ארבל מנהל את המרכז למחקר קרדיווסקולרי במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). הוא פרופ' מן המניין בקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב (מסלול קליני). פרופ' ארבל מומחה בפנימית, מומחה קרדיולוגיה ומומחה בצינתורים. הוא בוגר בית הספר לרפואה בת"א. הוא סיים בהצטיינות התמחות ברפואה פנימית. לאחר מכן, סיים בהצטיינות יתרה התמחות בקרדיולוגיה במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בהמשך,התמחה בצינתורי לב וצינתורים מורכבים לבעיות מסתמיות בטורונטו ,קנדה. הוא מבצע את כל סוגי צינתורי הלב. כמו כן, הוא מומחה בצינתורי כליות לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול שנקראים דנרבציה של עורקי הכליה (renal denervation). יצירת קשר: 058-5518401 האתר שלי : http://yaronarbel.com/

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
מורד שיראזי
מורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם. חברת הנהלת עמותת אומץ לב
כמונימחלות לבחדשותצחצוח שיניים יכול להאט טרשת עורקים

צחצוח שיניים יכול להאט טרשת עורקים

בקרב אנשים ששיפרו את בריאות הפה הייתה האטה בהתקדמות טרשת העורקים, מה שמפחית סיכון למחלת לב


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

טיפול נכון בחניכיים - באמצעות צחצוח שיניים, שימוש בחוט דנטאלי וביקורים קבועים אצל רופא השיניים והשיננית - יסייע לכם למנוע מחלות לב. חוקרים מאוניברסיטת קולומביה מצאו שכאשר בריאות הפה משתפרת, יש האטה משמעותית בהתקדמות של טרשת העורקים.

 

טרשת עורקים היא התהליך העומד בבסיס מחלות רבות ומהווה גורם ראשון במעלה לתחלואה ותמותה. הטרשת מתפתחת במשך שנים רבות. במהלך תקופה זו נערם על דפנות כלי הדם הרובד הטרשתי, המכיל כולסטרול וחומרים נוספים. הרובד הטרשתי שמצטבר חוסם את זרימת הדם בעורק באופן חלקי או מלא.

 

מחקרים קודמים מצאו קשר בין בריאות הפה לבריאות הלב. המחקר החדש שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association הראה לראשונה כי שיפור המצב של הפה עשוי לשחק תפקיד במניעת או האטת טרשת העורקים.

 

החוקרים עקבו אחר 420 מבוגרים ובחנו את החיידקים וסמנים לדלקתיות בחניכיים שלהם. הנבדקים עברו גם בדיקות אולטרא-סאונד כדי לבחון את מצב עורקי התרדמה.

 

במשך תקופת מעקב של כ-3 שנים, החוקרים מצאו כי שיפור בבריאות החניכיים וירידה בנוכחות של חיידקים מסוימים הקשורים לבריאות החניכיים, היו קשורים להתקדמות איטית יותר של טרשת עורקים, בעוד שהחמרה בזיהומי החניכיים נקשרה להתקדמות של טרשת עורקים.

 

אפילו שינוי קטן במצב החניכיים נקשר למצב טרשת העורקים. ככל שהשינוי היה גדול יותר, כך התקדמות טרשת העורקים הייתה גדולה יותר.

 

גם כשהחוקרים לקחו בחשבון גורמים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו רמות הכולסטרול, סוכרת ועישון, הם מצאו הבדל משמעותי של 0.1 מ"מ ברובד הטרשתי בעורקים אצל משתתפים שבריאות החניכיים שלהם התדרדרה בתקופת המעקב, בהשוואה לאלה שבריאות החניכיים שלהם השתפרה. 

 

החוקרים מסבירים כי מחקר קודם הראה שעליה של 0.033 בעובי הרובד הטרשתי בעורק התרדמה (מה ששווה ערך לכ-0.1 בשלוש שנים) קשורה לעליה של פי 2.3 בסיכון לאירועי לב וכלי דם.

 

 

לפרטים נוספים באתר אוניברסיטת קולומביה