מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותצפו: איש משותק שולט ביד רובוטית בכוח המחשבה

צפו: איש משותק שולט ביד רובוטית בכוח המחשבה

אלקטרודות שהושתלו במוחו אפשרו לגבר משותק מהצוואר מטה להניע יד רובוטית בצורה מדויקת וחלקה


(צילום: מתוך סרטון של UCS)
(צילום: מתוך סרטון של UCS)

13 שנה אחרי שנהיה משותק מהצוואר מטה בעקבות פציעת ירי, אריק סורטו בן ה-34 הגשים חלום: לשתות בירה בעצמו, ללא עזרה.

 

ביום חמישי האחרון פרסמו מדענים כי מצאו גישה חדשה ויעילה במיוחד לרתום את כוח המחשבה להזזת גפיים תותבות, ובכך נתנו תקווה חדשה לאנשים הסובלים מפגיעות חוט שדרה או מחלות נוירולוגיות כמו שבץ, ALS וטרשת נפוצה.

 

במסגרת מחקר קליני, שממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי Science, מדענים מאוניברסיטת קליפורניה הדרומית ומהמכון לטכנולוגיה של קליפורניה השתילו בסורטו שני שבבים המכילים כל אחד 96 מיקרו-אלקטרודות, בחלק של המוח ששולט על הכוונה של אדם לבצע תנועה - הקורטקס הפריאטלי האחורי (PPC). האלקטרודות מקבלות אותות ממוליכים עצביים (נוירונים) בהתאם למחשבות ומצד שני מחוברות למחשב המשתמש באלגוריתמים כדי לזהות את הדפוסים של האותות הקשורים לתנועה מדומיינת. כך מתאפשר למטופל להניע יד רובוטית או סמן מחשב בצורה שוטפת ומדויקת. באמצעות כוח המחשבה סורטו הצליח לאחוז ביד הרובוטית עצמים שונים, ללחוץ יד, לשחק 'אבן-נייר-מספריים', לשחק משחקי וידיאו ולשתות לבד.

 

הניתוח בו הושתלו האלקטרודות נערך בשנת 2013 וארך 5 שעות. מאז סורטו התאמן עם החוקרים על שליטה בסמן מחשב וביד רובוטית באמצעות כך שדמיין את מה שרצה לעשות בידו.

 

במחקרים קודמים הושתלו במוחם של אנשים משותקים אלקטרודות שסייעו להם לשלוט באמצעים חיצוניים, אבל אלה הושתלו בקורטקס המוטורי – אזור במוח השולט באופן ישיר בתנועות הגוף. למרות שמטופלים שעברו את הפרוצדורה הצליחו לשלוט ביד רובוטית, התנועה שלהם הייתה מעוכבת וקופצנית, מאחר והמטופל צריך לחשוב באופן נפרד על כל חלק בתנועה – לדוגמה, כדי להרים משהו צריך לחשוב להזיז את היד למטה, לפתוח את היד, לסגור יד מסביב לעצם ולהרים יד. החוקרים מסבירים כי השתלת האלקטרודות בחלק במוח ששולט בכוונה לזוז – כפי שנעשה לראשונה במוחו של סורטו – אפשרה תנועה טבעית וחלקה יותר.

 

"זה נותן לי עונג רב להיות חלק מהפתרון לשיפור החיים של מטופלים משותקים" אומר סורטו. "אני מתבדח עם החבר'ה שאני רוצה להיות מסוגל לשתות בירה בעצמי – להיות מסוגל לשתות בקצב שלי, כשאני רוצה לקחת לגימה מהבירה שלי, ולא להצטרך לבקש ממישהו לתת לי. אני ממש מתגעגע לעצמאות הזו. אני חושב שאם זה יהיה בטוח מספיק, אני אהנה מאוד לטפח את עצמי – להתגלח, לצחצח את השיניים של עצמי. זה יהיה פנטסטי".

 

יש עוד דרך ארוכה עד שהפרוצדורה תהיה זמינה למטופלים עם פגיעות חוט שדרה מחוץ למסגרת מחקרית, אך ההתקדמות מספקת תקווה רבה לאנשים שמחכים לקבל את עצמאותם בחזרה.

 

 

Science, 22 May 2015