מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותקיצוב הלב ע"י קרני לייזר

קיצוב הלב ע"י קרני לייזר

לראשונה, חוקרים הצליחו לשלוט בקצב לב עוברי באמצעות קרני אור. גילוי זה נותן תקווה לקרדיולוגים וביולוגים כי הוא מסייע להבין את התפתחות הלב ומחלות לב מולדות. בעתיד יכול להוביל לפיתוח סוגים חדשים של קוצבי לב.


לראשונה, חוקרים הצליחו לשלוט בקצב לב עוברי באמצעות קרני אור. גילוי זה נותן תקווה לקרדיולוגים וביולוגים כי הוא מסייע להבין את התפתחות הלב ומחלות לב מולדות. בעתיד יכול להוביל לפיתוח סוגים חדשים של קוצבי לב.

 

בקוצבי הלב הקיימים לרוב משתמשים באלקטרודות על מנת להעביר שדר חשמלי לשריר הלב כדי להמשיך את פעילותו הסדירה. קוצבים אלה אינם מזיקים לטווח הקצר, אך יכולים לגרום לנזק עתידי לאחר מספר עשורים.

 

הרעיון של שליטה בתאים ע"י קרני אור אינו חדש למשל במחקרים קודמים בהם הצליחו להפעיל נוירונים באמצעות קרני לייזר וכן לקיצוב תאי לב התרבית. במחקר זה זו הפעם הראשונה בה בוצע קיצוב כזה של לב בבעל חי.

 

בשיטה זו המדענים השתמשו בקרן אינפרה, אותה מיקמו מספר מילימטרים מעל לבבות עוברים של שלו. בזמן שינוי הפולסים נצפו שינויים בקצב הלב. כעת צוות החוקרים בודק את ההשפעה של קרני האור על לבבות של שלווים בוגרים, אך מאחר הרקמה שלהם אטומה יותר, יש קושי של מעבר הקרן דרך הרקמה וכן ישנו קושי במציאה המקום המדויק להקרנה.

 

מדענים מקווים כי שיטה לא פולשנית זו תסייע בגילויים נוספים על התפתחות הלב ועל הסיבות הלב ברורות למחלות לב מולדות. למשל כיצד שינויים סביבתיים המשפיעים על קצב הלב יכולים לגרום למומי לב או כיצד שינויים בקצב הלב בזמן שלבי התפתחות חשובים של הלב יכולים לגרום לשינויים בביטוי הגנטי.

 

לדברי החוקרים ייקחו עוד שנים על מנת להבין כיצד קרני אור גורמים לשריר הלב להתכווץ.

 

לדעת החוקרים, מאחר וקרני אור יכולים לעבור דרך מספר שכבות ברקמה בבני אדם, שיטה זו יעילה ביותר לקיצוב לב חשוף בזמן ניתוח.

 

קיצוב חשמלי ל15-20אחר שנה יכול לגרום לבעיות בהתפתחות הלב, בילדים זה בעייתי. בקיצוב אופטי הקיצוב יעיל יותר לאורך זמן, פיתוח עתידי של קוצב מסוג זה, יכול לתת מענה לבעייתיות שבקוצב חשמלי.  

 

עריכה ותרגום: מיכל אברג'יל 

 

doi:10.1038/nphoton.2010.166