מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל הוא קרדיולוג ומצנתר לב בכיר במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בנוסף, פרופ' ארבל מנהל את המרכז למחקר קרדיווסקולרי במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). הוא פרופ' מן המניין בקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב (מסלול קליני). פרופ' ארבל מומחה בפנימית, מומחה קרדיולוגיה ומומחה בצינתורים. הוא בוגר בית הספר לרפואה בת"א. הוא סיים בהצטיינות התמחות ברפואה פנימית. לאחר מכן, סיים בהצטיינות יתרה התמחות בקרדיולוגיה במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בהמשך,התמחה בצינתורי לב וצינתורים מורכבים לבעיות מסתמיות בטורונטו ,קנדה. הוא מבצע את כל סוגי צינתורי הלב. כמו כן, הוא מומחה בצינתורי כליות לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול שנקראים דנרבציה של עורקי הכליה (renal denervation). יצירת קשר: 058-5518401 האתר שלי : http://yaronarbel.com/

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
מורד שיראזי
מורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם. חברת הנהלת עמותת אומץ לב
כמונימחלות לבחדשותקיצוב הלב ע"י קרני לייזר

קיצוב הלב ע"י קרני לייזר

לראשונה, חוקרים הצליחו לשלוט בקצב לב עוברי באמצעות קרני אור. גילוי זה נותן תקווה לקרדיולוגים וביולוגים כי הוא מסייע להבין את התפתחות הלב ומחלות לב מולדות. בעתיד יכול להוביל לפיתוח סוגים חדשים של קוצבי לב.


לראשונה, חוקרים הצליחו לשלוט בקצב לב עוברי באמצעות קרני אור. גילוי זה נותן תקווה לקרדיולוגים וביולוגים כי הוא מסייע להבין את התפתחות הלב ומחלות לב מולדות. בעתיד יכול להוביל לפיתוח סוגים חדשים של קוצבי לב.

 

בקוצבי הלב הקיימים לרוב משתמשים באלקטרודות על מנת להעביר שדר חשמלי לשריר הלב כדי להמשיך את פעילותו הסדירה. קוצבים אלה אינם מזיקים לטווח הקצר, אך יכולים לגרום לנזק עתידי לאחר מספר עשורים.

 

הרעיון של שליטה בתאים ע"י קרני אור אינו חדש למשל במחקרים קודמים בהם הצליחו להפעיל נוירונים באמצעות קרני לייזר וכן לקיצוב תאי לב התרבית. במחקר זה זו הפעם הראשונה בה בוצע קיצוב כזה של לב בבעל חי.

 

בשיטה זו המדענים השתמשו בקרן אינפרה, אותה מיקמו מספר מילימטרים מעל לבבות עוברים של שלו. בזמן שינוי הפולסים נצפו שינויים בקצב הלב. כעת צוות החוקרים בודק את ההשפעה של קרני האור על לבבות של שלווים בוגרים, אך מאחר הרקמה שלהם אטומה יותר, יש קושי של מעבר הקרן דרך הרקמה וכן ישנו קושי במציאה המקום המדויק להקרנה.

 

מדענים מקווים כי שיטה לא פולשנית זו תסייע בגילויים נוספים על התפתחות הלב ועל הסיבות הלב ברורות למחלות לב מולדות. למשל כיצד שינויים סביבתיים המשפיעים על קצב הלב יכולים לגרום למומי לב או כיצד שינויים בקצב הלב בזמן שלבי התפתחות חשובים של הלב יכולים לגרום לשינויים בביטוי הגנטי.

 

לדברי החוקרים ייקחו עוד שנים על מנת להבין כיצד קרני אור גורמים לשריר הלב להתכווץ.

 

לדעת החוקרים, מאחר וקרני אור יכולים לעבור דרך מספר שכבות ברקמה בבני אדם, שיטה זו יעילה ביותר לקיצוב לב חשוף בזמן ניתוח.

 

קיצוב חשמלי ל15-20אחר שנה יכול לגרום לבעיות בהתפתחות הלב, בילדים זה בעייתי. בקיצוב אופטי הקיצוב יעיל יותר לאורך זמן, פיתוח עתידי של קוצב מסוג זה, יכול לתת מענה לבעייתיות שבקוצב חשמלי.  

 

עריכה ותרגום: מיכל אברג'יל 

 

doi:10.1038/nphoton.2010.166