מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותקשר בין טרשת עורקים והרגלי תזונה במצריים העתיקה

קשר בין טרשת עורקים והרגלי תזונה במצריים העתיקה

טרשת עורקים נחשבת מחלה של העידן המודרני, האמנם? מספר חוקרים גילו הוכחות לטרשת עורקים בשרידי גופות ממצרים העתיקה.


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

טרשת עורקים נחשבת מחלה של העידן המודרני. למרות זאת נמצאו הוכחות למחלה בשרידי גופות מתקופת מצריים העתיקה.

 

מספר חוקרים מהמאה ה20 מצאו הסתיידות עורקים בקרב מאות חנוטים מצריים. לדוגמא במומיה של רעמסס השני. חניטה בוצעה בקרב האוכלוסייה העמידה של מצריים העתיקה כולל את שכבת המלוכה וכוהנים שחיו במקדשים.

 

מחקרים חדשים יותר בתחום מתארים ביצוע בדיקת CT ואבחון טרשת עורקים ב9 מתוך 16 מומיות.

 

באופן עקרוני הסתיידות עורקים בתקופת מצריים העתיקה לא הייתה תופעה שכיחה. סיבה לכך יכולה להיות תוחלת החיים הנמוכה יחסית שהייתה בתקופה זו של 40-50 שנה.

 

ניתוח הירוגליפים מהמקדשים בתקופה זו נותן מידע לגבי המזון שהוצע כקורבן לאלים, כמו למשל: בשר, עופות בר, בירה ועוגות. מרבית מוצרי מזון אלו היו עשירים בשומן רווי. רישומי ההירוגליפים מעידים על כך כי חלק ממזון זה הופרש לכוהנים במקדשים כתשלום על עבודתם במקדש ועל כן הרישומים נותנים מידע לגבי הרגלי התזונה של הכוהנים ובני משפחותיהם. מידע דומה קיים לגבי אוכלוסיית המלוכה.

חשוב לציין כי בניגוד לכך האוכלוסיה הפשוטה בתקופה זו הייתה צמחונית

 

מרכיבים נוספים בתזונה שלהם העלו את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות כמו אכילת דגים מועטה ביותר ועל כן חסר באומגה 3 שידוע ביכולתו כמגן מפני מחלות קרדיווסקולריות, צריכה גבוהה של מלח במזון (כחומר משמר) וכן צריכה גבוהה של אלכוהול שיכולה להעלות את ערכי השומנים בדם (טריגליצרידים).

 

לסיכום: במספר מחקרים שבדקו חנוטים מצריים נמצאו הוכחות לאטרומות והסתיידויות בכלי דם רבים, שנמצאו כגורמים לטרשת עורקים ומחלת לב קורונרית. הסיבה לממצאים אלו קשורה לתזונה עשירה בשומן רווי שצרכה האוכלוסיה היותר עמידה בעוד מרבית האוכלוסיה הייתה צמחונית.

 

מאמר זה מציג הוכחות חד משמעיות כי טרשת עורקים הופיעה גם בתקופות עתיקות ואינה נחלתה הבלעדית של המאה ה20.

 

תרגום ועריכה: מיכל אברג'יל

The Lancet, Volume 375, Issue 9716, Pages 718 - 719, 27 February 2010

 

המאמר מהlancet

כתבה בנושא מהBBC

אליפז
31/05/10 12:29

לא כולם חושבים שהסיבה לטרשת העורקים היא התזונה. ראי את מכתבו בלנצט של פרופ רוש שהעלתי אותו בפוסט והמנסה להפנות תשומת לב לסטרס וולחצים כגורמי מחלה:
http://www.camoni.co.il/?idr=402&pid=3512