מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותרעש ממטוסים עשוי לפגוע בלב

רעש ממטוסים עשוי לפגוע בלב

מחקרים: לאנשים הגרים בסביבת שדה תעופה רועש עלול להיות סיכון מוגבר למחלות לב ושבץ


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

חשיפה לרמות גבוהות של רעש ממטוסים נקשרה לסיכון מוגבר למחלות לב ושבץ בשני מחקרים חדשים, שנערכו בנפרד בארה"ב ובריטניה. המחקרים פורסמו בגיליון האחרון של כתב העת היוקרתי British Medical Journal.

 

המחקר הראשון בחן את הסיכון לשבץ ולמחלות לב עקב חשיפה לרעש ממטוסים, בקרב 3.6 מיליון אנשים הגרים ליד שדה התעופה של לונדון - היתרו.

 

החוקרים השוו אשפוזים בבתי חולים ושיעורי תמותה עקב שבץ ומחלות לב בין השנים 2001 ל-2005, ב-21 מחוזות באזורים שונים של לונדון. הם בדקו את רמות הרעש בכל אזור וחישבו את הקשר בין החשיפה לרעש ושיעורי התחלואה. בחישוב הנתונים החוקרים לקחו בחשבון גורמים שהיו עלולים להשפיע על התוצאות כמו גיל, מין, מצב סוציו-אקונומי, עישון, זיהום אוויר ורעש מתנועת כלי רכב. 

 

התוצאות הצביעו על עליה בסיכון לשבץ ומחלות לב וכלי דם נוספות, ככל שרעש המטוסים באזור היה גבוה יותר.

 

כאשר החוקרים השוו את האשפוזים עקב מחלות לב וכלי דם בקרב האנשים שחיו עם חשיפה לרמות הרעש הגבוהות ביותר, לאלה שנחשפו לרמות הרעש הנמוכות ביותר, נמצא כי הסיכון להתאשפז עקב שבץ היה גבוה אצלם ב-24% והסיכון להתאשפז עקב מחלת לב כלילית היה גבוה ב-21%. קשר דומה נמצא בין תמותה ממחלות לב וכלי דם וחשיפה לרעש מטוסים.

 

במחקר השני, חוקרים מאוניברסיטת הרווארד אספו מידע על רמת הרעש באזורים שמסביב ל-89 שדות תעופה בארה"ב. במקביל הם אספו מידע מהתיקים הרפואיים של יותר מ-6 מיליון אמריקאים בגילאי 65 או יותר שגרו באזורים אלה.

 

נמצא כי בממוצע, באזורים עם רעש מטוסים הגבוה ב-10 דציבלים, שיעור האשפוזים הקשורים למחלות לב וכלי דם היה גבוה ב-3.5%. אנשים שנחשפו לרמות הרעש הגבוהות ביותר היו בעלי הסיכון הגבוה ביותר לאשפוז עקב מחלת לב. הסיכון המוגבר נותר לאחר שהחוקרים נטרלו את ההשפעות של גורמים כמו מצב סוציו-אקונומי, זיהום אוויר וקרבה לכבישים.

 

יש לציין כי למרות שמדובר במחקרים גדולים שבוצעו היטב, הם לא יכולים להוכיח שרעש המטוסים בפני עצמו הוא הגורם לעליה בשיעור מחלות הלב וכלי הדם. עם זאת, הם מוסיפים לעדויות הקיימות על הקשר בין מגורים בסביבת שדה תעופה לבריאות הלב. כך לדוגמא, מחקר ענק שנערך בשוויץ מצא גם הוא קשר בין חשיפה ממושכת לרעש ממטוסים ושיעורי תמותה ממחלות לב

 

 

BMJ 2013;347:f5432

 

BMJ 2013;347:f5561