מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

רק על עצמי לספר ידעתי

יש ימים בחיים שמהלכם מהווה ארוע מכונן אשר משנה את הדרך בה הלכנו ועובר כצונמי בקערת המרק עם שקדי המרק הסודרים - אל לא עוד. יש כאלו טובים - כמו לידת הילדים.יש כאלו פחות טובים-כמו אכזבות מאנשים קרובים ויש כאלו ימים רעים ממש כמו פטירתה של אימי, גילוי מחלת הסרטן או נכון יותר התובנה כי גם כשהקרבות תמו הרי שהמלחמה נמשכת,או היום שבו האיש שהיה איתי קם והלך.אלו הרעים נצרבים בנו כמו קעקוע של בקר, את אלו הטובים אנו צריכים לעמול ולחבקם לליבינו כדי שנזכור מפעם לפעם לאזן את הדברים. אני בת 48 עוד כמה ימים.אמא לשלושה בנים מדהימים בני 23,21,16 גרושה פורמלית שנה עוד כמה ימים.(את הגט נתתי או קיבלתי ביום הולדתי).חולה אונקולוגית מזה 5 שנים .כרגע אינני עובדת -קשה מאודלחולים אונקולוגים למצוא עבודה - ואיבדתי את אימי לפני 8 שנים ממחלת הסרטן ,שנמשכה כשנה וחודשיים בהם ליוותי אותה והייתי איתה ככל האפשר. את חיי מלווים היום שני צללים- כשומרי ראש- צל המחלה וצל העזיבה של האיש שהיה שלי והיום הוא של אחרת כדת משה וישראל, טבעת שניתנה לה חודש אחרי הגרושים הרשמיים. שני הצללים לפעמים רחוקים ולפעמים קרובים, לפעמים אחד רחוק והשני קרוב או ההפך. אני משתדלת למצוא את הפיות הסובבות אותי גם, אך מאימת הצללים אני צריכה להתאמץ למצוא אותן. דוגמאות? בקשה , מעבר לדוגמאות המובנות מאילהן כמו שלושת בני ואבא שלי או כמו חברות וחברים יש מלאכיות ומלאכים שצריך ממש לעבוד כדי למצוא אותם.השמש שזורחת גם בשבילי השמיים הכחולים שהם גם מעלי, פרחים. אותה מלאכית שהובילה אותי להופעה החדשה של "מיומה" אליה הלכתי לבד ביום שישי האחרון. (ומאוד נהנתי,מההופעה המדהימה ומהגאווה שחשתי שרציתי ועשיתי. לפני כשלושה שבועות עברתי ניתוח בכתף, שלא איפשר לשכב על הגב עד ממש, הימים האחרונים.הייתי מאושפזת שבועיים בעתיו, האישפוז הארוך ביותר שחוויתי בכל שנות מחלתי.היום ביקשתי מהקוסמטיקאית שלי לבוא אלי , לסדר ציפורניים, ולעשות לי טיפול פנים. נהנתי מכל רגע.כשאני מביטה בציפורניים המטופחות, ומלטפת את פני שפונקו נעים לי. נעים לי לראות את עצמי מטופחת. אני מאמינה כי צריך להביט בחצי הכוס המלאה-צריך הרב כוח נפשי לזה. ואם יש ימים שהמבט מוסט לחצי הריק ואחד או שני הצללים מתקרבים ואני לא יוצאת מהמיטה באותו יום, אני משתדלת לא לשפוט את עצמי ולקבל את העובדה שלמרות הכל ואולי בגלל הכול מותר גם לי להיות בדיכאון. עד כאן להייום. קשת

ועם הזמן......

המשך לקרוא
קשת
קשת
חולה אונקולוגית מורכבת. כל השנים ששרתתי בצה\\\" (27) /.