מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותשילוב קבוע של ACEI/CCB עדיף משילוב קבוע של ACEI/HCTZ בעיכוב התקדמות נפרופתיה בחולי יל"ד – נקודת סיום נוספת ממחקר ACCOMPLISH

שילוב קבוע של ACEI/CCB עדיף משילוב קבוע של ACEI/HCTZ בעיכוב התקדמות נפרופתיה בחולי יל"ד – נקודת סיום נוספת ממחקר ACCOMPLISH

שילוב קבוע של ACEI/CCB עדיף משילוב קבוע של ACEI/HCTZ בעיכוב התקדמות נפרופתיה בחולי יל"ד – נקודת סיום נוספת ממחקר ACCOMPLISH


במחקר ACCOMPLISH שהיה אקראי וכפול-סמיות טופלו כמחצית מ - 11,506 חולי יל"ד עם סיכון קרדיו-וסקולרי גבוה בשילוב בנזפריל/אמלודיפין והמחצית השנייה בשילוב של בנזפריל/הידרוכלורתיאזיד שניהם במינון חד-יומי.

 

נקודת הסיום בעיבוד זה היתה התקדמות של מחלת כליות כרונית שהוגדרה כהכפלת רמת הקראטינין או התפתחות של מחלת כליות סופנית (אומדן הסינון הגלומרולרי מתחת ל – 15 מ"ל/לדקה או הצורך בדיאליזה).

 

העיבוד נערך בשיטת intention-to-treat. במעקב ממוצע של 2.9 שנים נמצאה הידרדרות במחלת הכליות בקרב 2.0% ממטופלי הבנזפריל/אמלודיפין לעומת 3.7% בקרב מטופלי הבנזפריל/הידרוכלורתיאזיד (יחס סיכון של 0.52 עם p<0.0001).

 

תופעת הלוואי של בצקת היקפית היתה כפולה במטופלי הבנזפריל/אמלודיפין והופעת אנגיואדמה היתה גם היא גבוהה יותר בטיפול זה בחולים שסבלו ממחלת כליות כרונית. לעומת זאת, בחולים ללא מחלת כליות כרונית סבלו מטופלי הבנזפריל/הידרוכלורתיאזיד יותר מסחרחורת, היפוקלמיה והיפוטנסיה.

Bakris GL, Sarafidis PA, Weir MR, et al. Renal outcomes with different fixed-dose combination therapies in patients with hypertension at high risk for cardiovascular events (ACCOMPLISH): a prespecified secondary analysis of a randomised controlled trial. The Lancet, Early Online Publication, 18 February 2010

 


מחקר ACCOMPLISH הופסק לאחר כ -3 שנים היות ונמצא ששילוב קבוע של בנזפריל/אמלודיפין בחולי יל"ד עם סיכון קרדיו-וסקולרי גבוה הוריד ב – 20% יותר את התחלואה והתמותה הקרדיו-וסקולרית לעומת השילוב הקבוע של בנזפריל/הידרוכלורתיאזיד (הבדל מובהק).( N Engl J Med 2008;359:2417).

 

במאמר המערכת מותחים שני נפרולוגים הולנדיים ביקורת על תוכנית המחקר והפרשנות שלו. ראשית, הטווח הקצר של המחקר מפחית את תרומת העיבוד הסטטיסטי ושנית, המדידות של השינויים בתיפקוד הכליות נערכו רק על פי השינויים ברמת הקראטינין ולא ע"י מדידה אמיתית של ה – .GFR

 

אמנם הכפלת רמת הקראטינין היא מדד לנקודת הקצה הכללית של תיפקודי הכליות אבל היא יכולה להיות מושפעת גם משינוי המודינמי רברסיבילי של ה – GFR או בהחמרה מבנית בתיפקודי הכליות.

 

Bakrisהמחבר הראשון, דוחה טענות אלו ואומר ששום השפעה המודינמית לא תכפיל את רמת הקראטינין ולא תשמר או תשפר את תיפקודי הכליות אחרי 3 שנים. הוא מציין גם שקיים צורך בבדיקת השילובים השונים בחולים עם פרוטאינוריה מתקדמת היות ובמחקר הנוכחי מספר החולים עם פרוטאינוריה היה קטן.

 

מתוך אתר החברה הישראלית ליתר לחץ דם

www.ish.org.il/mar2010p.asp

 

 

ד--ר-צבר
04/04/10 18:08

התוצאות המשמעותיות ביותר לפציינט הן אורך החיים ואיכות החיים. במחקר ה-ACCOMPLISH לא נמצא הבדל מובהק באורך החיים ולא נמדד (או פורסם) הבדל באיכות החיים. תוצאות אחרות, מעניינות ככל שתהיינה, נותנות אולי רמז, אך בהחלט לא תשובה, לשאלה 'מה עדיף?'.