מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותתאי גזע, ניורונים ומה שביניהם...

תאי גזע, ניורונים ומה שביניהם...

תאי גזע הפכו לנוירונים תיפקודיים בעכברים


האם ניתן
האם ניתן "לגדל" תאי עצב?

נוירונים שגדלו מתאי גזע מושתלים הצליחו ליצור קשר תקין במוח אצל יילוד של עכבר, לפי דיווחם של חוקרים מארה"ב.

 

חוקרים מבית הספר לרפואה של סטנפורד טוענים כי המחקר שלהם היה הראשון שהראה כי ניתן לכוון תאי גזע להפוך לתאי מוח ספציפיים ולעשות קשר תקין במוח. ממצאים אלה יכולים לסייע למאמצים לפתח טיפולים חדשים עבור פגיעות בחוט השדרה ומחלות של מערכת העצבים כגון טרשת אמיאוטרופית או ה-ALS, המכונה גם מחלת לו גריג.

 

החוקרים התמקדו בתאי המוח אשר מעבירים מידע מן הקורטקס של המוח. חלק מהנוירונים הקורטיקליים אחראים על שליטת שרירים והם אלה שנפגעים אצל אנשים עם פגיעות בעמוד השדרה ו-ALS.

 

"תאי עצב שמקורם בתאי גזע יכולים לגדל סיבי עצב בין קליפת המוח וחוט השדרה ולכן מחקר זה מאשר את השימוש בתאי גזע למטרות טיפוליות", אומר ד"ר ג'ימס ויימן, החוקר הראשי של המחקר.

 

בתנאי מעבדה, החוקרים גידל תאי גזע לנוירונים קורטיקליים. הנוירונים החדשים הושתלו אל קליפת המוח של הרך הנולד של עכבר, במיוחד לאזורים האחראים על ראייה, מגע ותנועה. החוקרים דיווחו כי הנוירונים המושתלים גדלו לתוך מבנים מוחיים מתאימים ונמנעו מאזורים שלא דרשו זאת. עד כה, עשיית חיבורים אלה בצורה נכונה היוו בעיה מרכזית בתהליכי השתלה במערכת עצבים.

החוקרים גם השוואו שתי שיטות ההשתמשות לגידל תאים מושתלים, כאשר רק אחת מהן הפיקה את התוצאות הרצויות. החוקרים סיפקו פרוטוקול כיצד להשיג את הסוג הנכון של נוירונים. זאת התקדמות ענקית בשימוש מעשי של תאים אלה.

 

חוקרים כעת מתכוונים לחקור האם את אותן התוצאות ניתן להשיג אצל בעלי חיים בוגרים, ובסופו של דבר, בבני אדם. הם גם מקווים להבין כיצד התאים המושתלים יודעים להתחבר בדיוק בדרך הנכונה והאם הם יכולים ליצור את ההתנהגויות הרצויה, כגון ראייה ותנועה.

 

המחקר פורסם בגליון ינואר מס' 20 של Journal of Neuroscience.

 

מתוך-Society for Neuroscience

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן