מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

חוט שדרה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר ודים בלובשטיין
סגן מנהל המחלקה לשיקום שדרה ומנהל היחידה לאורודינמיקה ושיקום שליטה בשתן, בית החולים לוינשטיין מומחה ברפואת שיקום ובעל ניסיון רב בטיפול ושיקום נפגעי שדרה. חבר סגל בחוג לרפואת שיקום. ד"ר בלובשטיין סיים את לימודי הרפואה ברוסיה והתמחה שם ברפואה פדיאטרית. בשנת 93' עלה לארץ, סיים התמחות ברפואה שיקומית ומאז עובד בבית החולים לוינשטיין כרופא בכיר במחלקה לנפגעי שדרה. 
תמר פולאק
תמר פולאק
סגנית אחות אחראית במחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר ראשון בסיעוד ותואר שני בסוציולוגיה רפואית. בעלת ידע ומומחיות בתחום הטיפול והשיקום בנפגעי חוט שדרה.
פרופ' עמירם כ
פרופ' עמירם כ"ץ
פרופסור כ"ץ ניהל את המחלקה לשיקום שדרה במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין עד 30.6.2022. מאז, עוסק בייעוץ, הוראה ומחקר במחלקה וגם בייעוץ פרטי. פרופסור כ"ץ ניהל את בית החולים לוינשטיין משנת 2011 עד יולי 2019. עוד קודם לכן שימש בתפקידים שונים בבית החולים לוינשטיין החל משנת 1983. את תפקידו כמנהל המחלקה לשיקום שדרה, הוא ממלא משנת 1994. פרופסור כ"ץ הוא מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום ובעל תואר נוסף כדוקטור לפילוסופיה (בחוג לפיזיולוגיה באוניברסיטת תל אביב). פרופ' כ"ץ השתלם בטיפול בפגיעות חוט שדרה ב- Stoke-Mandeville באנגליה וחבר בוועדה המדעית של החברה הבינלאומית לחוט שדרה ISCoS. יחד עם כל צוות המחלקה לשיקום שדרה בלוינשטיין פיתח סולם הערכה תפקודית לנפגעי חוט שדרה שמכתיב כיום יעדי טיפול שיקומי בנפגעי חוט שדרה במדינות רבות בכל העולם. פרטים נוספים ב- www.catzamiramprof.com
סיון אבנרי
סיון אבנרי
פיזיותרפיסט,מדריך קליני ובעל תארים ראשון ושני בפיזיותרפיה. (אוניברסיטת תל אביב)עובד בבית החולים לוינשטיין מאז 2001.אחראי על שירותי הפיזותרפיה במחלקה לשקום שדרה.
הדס טרייסמן
הדס טרייסמן
מרפאה בעיסוק אחראית, המחלקה לשיקום שדרה, בית החולים לוינשטיין בעלת תואר שני וותק של 14 שנה. התמחתה בתחום שיקום שדרה ובנושא זה כתבה גם את התזה
שרון רצהבי
שרון רצהבי
שרון רצהבי, פסיכולוגית רפואית מומחית. תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני מהמכללה האקדמית תל אביב יפו, בית ספר לפסיכותרפיה פסיכואנליטית באוניברסיטת חיפה. עבדה כפסיכולוגית בבית החולים רמב"ם ובבית החולים כרמל בחיפה עם אנשים המתמודדים עם מגוון מחלות ופציעות. כיום פסיכולוגית אחראית במחלקה לשיקום שדרה בבית לוינשטיין.

מובילי קהילה

שמואל-עדיני
שמואל-עדיני
פגוע חוט שדרה צווארי לאחר ניתוח להוצאת גידול אינטראמודולרי בגובה חוליות C2-C5 . חסר תחושה שיטחית ועמוקה.נכה בהגדרות הרפואיות,בריא בראש ובנחישות. כתבתי ספר \"שדרה כחוט השערה\" (פורסם באינטרנט) המתאר את נחישותי השיקומית בתקופה של מספר שנים ואת \"מלחמותי\" בכל התחומים הרפואיים והבירוקרטיים על מנת לחזור ולהשתלב בחברה כשווה.
כמוניחוט שדרהחדשותתאי גזע- הזדמנות שנייה לחיים

תאי גזע- הזדמנות שנייה לחיים

בשביל דיפק סינג, בן 34 מהודו, טיפול בתאי גזע לא עבד בפעם הראשונה, אבל בפעם השנייה- זה נתן לו חוזה שכירות חדש לחיים


לאחר שרומה על ידי רופא שטען כי ביצע לו טיפול בתאי גזע, סינג, שהיה משותק ומרותק למיטה במשך שבע שנים, החליט ללכת לאותו טיפול של תאי גזע בפעם השנייה. הפעם, לעומת זאת, בקושי חודש לאחר שהוזרקו תאי גזע שמקורם  מדם של חבל הטבור של הרך הנולד, חזרו אליו רפלקסים ותחושות.

 

איש העסקים נורה על ידי יריביו כאשר בעקבות הפגיעה, הכדור נכנס אל תוך חוט השדרה וחתך את אספקת הדם מאזור החזה מטה. הוא איבד כל תחושה ותנועה בחלקו התחתון של הגוף, כולל שליטה על שלפוחית השתן ופעולת מעיים. אחרי שסבל בשקט במשך שלוש שנים, נודע לו על גניקולוג אשר ביצע טיפולים בתאי גזע. תוך התעלמות ממוזרות גלויה, סינג החליט "ללכת" על הטיפול.

 

"חיכיתי בסבלנות במשך חודשים, בתקווה ובתפילה כי יהיה איזשהו שיפור במצבי. אבל דבר לא קרה", אמר סינג. מאוחר יותר הוא הבין שהרופא הזריק לו נוזל לא מזוהה בשמם של תאי גזע. "שילמתי הרבה מאוד כסף עבור כל הזרקה", מוסיף סינג.

 

עם זאת, סינג לא ויתר. אחרי שקרא עוד על תאי גזע, הוא בא למומבאי לטיפול נוסף, אך הפעם בידי רופא שמתמחה בטיפולים אלה.

 

במקרה של סינג, הרופא השתמש בתאי מזנכימאליים  mesenchymal, אשר נגזרים מהציפוי החיצוני של חבל הטבור. תאים אלה ניתן להמיר לסוגים שונים של רקמות, כולל לתאי העצב. היתרון הבולט של שימוש בתאים כאלה, היא העובדה שזה לא חייב להיות ממוח העצם של המטופל. כאשר נלקחים תאים ממוח העצם של המטופל עצמו, זה אומר שהמטופל חייב להיות תחת הרדמה במשך שש שעות עם סיכון לזיהומים וסיבוכים נוספים. תאים מזנכימאליים, אשר נלקחים מחבל הטבור יכולים להיות מוזרקים ישירות לתוך גוף המטופל. בנוסף מדובר בתאים לא תגובתיים ולכן המטופל לא צריך לחיות בחשש כי גופו עלול לדחות את התאים. ניתן לתת אותם למטופל לכל קשור לתורם.

 

סינג אומר שעכשיו חזרו לו הרפלקסים. "אני יכול להרגיש את התחושה המדגדגת בדיוק כמו גם את תחושת הכאב. אחרי שנים כה רבות, אני מרגיש שהחלק התחתון של הגוף שלי ממש קיים", אומר סינג כאשר קשה לפספס את הבעת האושר שעל פניו.

 

מתוך-Spinal Cord Injury Zone

 

תרגום ועריכה: אנה רייזמן