ריי שי, הפרופ' מאוניברסיטת פורדו בוחן את השפעת תרופת ההידראלאזין (hydralazine) על אקרולין (acrolein), מרכיב אשר יכול להשפיע על מערכת העצבים המרכזית ולפגוע בתאי העצב. אקרולין גורם נזק בעקבות תגובה/חיבור עם חלבונים ושומנים שמרכיבים את התא, כולל תאי עצב. ההידראלזין גורם לבידוד האקרולין ומרכיבי חלבוני האקרולין, דבר המוביל להוצאתם מן הגוף.

"בעוד שההידראלאזין היה בעבר טיפול מקובל, כיום כמעט ואינו בשימוש לטיפול בלחץ הדם מכיוון שישנם תרופות מתקדמות יותר שזמינות לחולים. הוא שמור לאנשים שאינם מגיבים לתרופות לחץ הדם האחרות", כך אמר פרופ' שי, מהמחלקה למדעי הרפואה באוניברסיטת פורדו.

מחקרו של פרופ' שי מתרכז בגילוי המינון האפקטיבי הנדרש בכדי להילחם באקרולין.

"השימוש בהידראלזין בקרב ילדים הוא 7.5 מ"ג לכל ק"ג ממשקל הגוף, אך התחלנו לבדוק מינונים נמוכים יותר, 1 מ"ג לכל ק"ג ממשקל הגוף, מינון שנמצא כאפקטיבי בדחיית התפרצות המחלה ובהפחתת חומרת הסימפטומים במודלים של טרשת נפוצה בחיות", אמר פרופ' שי. "גילו שמינון זה לא גורם לירידה משמעותית בלחץ הדם או לתופעות לוואי אחרות שמקושרות לשימוש ארוך טווח בתרופה מסוג זה. אנחנו מצפים שבבדיקת התרופה בקרב בני אדם עם טרשת נפוצה נגלה שניתן להסתפק במינונים נמוכים מהמינונים המוכרים לטיפול ביתר לחץ דם".

בעוד שהתוצאות נראות מבטיחות מאוד בניסויים שנערכו על מודלים של חיות, פרופ' שי מדגיש כי הטיפול בהידראלזין לטרשת נפוצה אינו מוכן עדיין לשימוש קליני בקרב בני אדם.

מחקרו הראשון של פרופ' שי, בחן את יעילות ההידראלזין טרם התפתחות הסימפטומים של טרשת נפוצה. הוא מתכוון להמשיך ועקוב אחר הנתונים ולבצע מחקרים נוספים שיקבעו את התזמון והמינון המדוייקים לטיפול.

"כרגע אנו בודקים האם ההידראלזין יכול להפחית את הסימפטומים גם אם הטיפול מתחיל לאחר שכבר פרצה המחלה והחלו הסימפטומים של טרשת נפוצה. אם התרופה תמשיך להוכיח כי היא יעילה, יהיו לנו מספיק נתונים וסיבה טובה לחשוב כי היא תהיה יעילה גם לשימוש בקרב אנשים עם טרשת נפוצה".

מתוך PHYSORG.com

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.