בעבר היה נהוג לאסור על אנשים עם טרשת נפוצה לעסוק בפעילות גופנית מחשש שעייפות בעקבות הפעילות תגרום להחמרה במצבם. כיום מחקרים מוכיחים כי לא רק שלא צריך לאסור על ביצוע פעילות גופנית, חשוב לעודד אנשים עם טרשת נפוצה לבצעה, מאחר ולפעילות הגופנית והשיקומית יתרונות רבים לתפקוד הנוכחי והעתידי של המטופלים.

בינואר 2014 נערך במרכז לטרשת נפוצה בשיבא מפגש של מומחים ומטופלים עם טרשת נפוצה, בו המומחים ענו על כל השאלות בנוגע לשיקום ופעילות גופנית באנשים עם טרשת נפוצה.

חברי פאנל המומחים

פרופ' ענת אחירון – מומחית בנוירולוגיה. מנהלת המרכז לטרשת נפוצה במרכז הרפואי שיבא, סגן דיקאן בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב ומנהלת תחום טרשת נפוצה באתר כמוני.

ד"ר אלון קלרון – פיזיותרפיסט, מומחה לשיקום אורתופדי, נוירולוגי ומדריך קליני. בעל תואר שלישי (PhD) מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. חוקר בכיר במרכז לטרשת נפוצה בשיבא.

ד"ר מרק דולב – מומחה לשיקום נוירולוגי. רופא בכיר במרכז לטרשת נפוצה בשיבא.

דליה ניצני – מנהלת מחלקת הפיזיותרפיה במרכז לטרשת נפוצה בשיבא.

בין הנקודות שעלו במפגש

• מומלץ שאנשים עם טרשת נפוצה יבצעו פעילות גופנית. ד"ר קלרון מבהיר כי פעילות גופנית היא תרופה וצריך להתייחס אליה כתרופה. פעילות גופנית סדירה תעזור לשפר את התפקוד היומיומי, תשפיע לטובה על הקוגניציה (החשיבה) וביכולתה להשפיע לטובה על קצב התקדמות המחלה. פעילות גופנית אף משקמת ומחזקת את הקשרים בתוך מערכת העצבים המרכזית.

• טרשת נפוצה היא מחלה פרוגרסיבית ולכן גם אנשים שעוסקים בפעילות גופנית כנראה ויחושו התדרדרות במצבם בטווח הרחוק. עם זאת, מחקרים מראים שכנראה וההתדרדרות איטית יותר בקרב מטופלים שמקפידים לבצע פעילות גופנית.

• לאחר התקף חריף, אלו שעסקו בפעילות גופנית לפני ההתקף חוזרים לעצמם הרבה יותר מהר.

• המפתח לפעילות גופנית הוא התמדה. אדם צריך למצוא לעצמו את הפעילות הגופנית שהוא יכול להתמיד בה.

• צריך להתאים את הפעילות הגופנית למצב הספציפי של המטופל. לדוגמה, ניצני מפרטת כי לבעיות שיווי משקל טאי צ'י ופילאטיס הן פעילויות נפלאות. להפחתת ספסטיות פעילות טובה היא רכיבה על סוסים - פעילות שתועיל גם לשיווי המשקל.

• אצל רבים באוכלוסייה קיימת בעיית מוטיבציה לפעילות גופנית ובעיית התמדה. בעיות אלה עלולות להיות חמורות יותר בקרב אנשים עם טרשת נפוצה בגלל תסמיני המחלה כגון עייפות. ד"ר קלרון ממליץ להצטרף לשותפים או קבוצות המבצעות פעילות יחד – מה שמחייב הגעה במידה מסוימת. ניתן גם להתייעץ עם פיזיותרפיסט לגבי דרכים בהן ניתן לעקוף את המכשולים העומדים בפני התמדה בפעילות הגופנית.

• כדי לא להגזים בפעילות גופנית מאומצת, ד"ר קלרון מציע כלל אצבע, לפיו פעילות מותאמת היא כזו שלאחר שעתיים הגוף התאושש וחזר למצבו הרגיל, כפי שהיה טרום האימון. הוא מדגיש כי פעילות גופנית המובילה למנוחה (התאוששות) לאורך כל היום, כנראה מאומצת מידי ולא מתאימה.

• גם למטופלים הנעזרים בכסא גלגלים ויושבים רוב היום, חשוב לבצע פעילות גופנית. במקרים קשים ישנם מכונים ייעודים העוזרים להפעיל את השרירים, אפילו במקרים של שיתוק מלא.

*האירוע מומן ע"י חברת מרק סרונו כחלק מתרומה בלתי תלויה

למידע נוסף על פעילות גופנית לאנשים עם טרשת נפוצה