טרשת נפוצה

כמוניטרשת נפוצהמדריכיםהתסמינים של טרשת נפוצה

התסמינים של טרשת נפוצה

מנמלולים, עקצוצים וזרמים חשמליים, דרך עייפות, הפרעות בראייה ובעיות דיבור ועד הפרעות תנועה. לטרשת נפוצה סימפטומים רבים ומגוונים

מאת ערן ברקוביץ'
תגובות 7

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

טרשת נפוצה גורמת לנגעים במוח ובחוט השדרה. בגלל התפקוד המרכזי של המוח וחוט השדרה בכל תנועה, תחושה, מחשבה, תפיסה והרגשה, התסמינים שיכולים לנבוע מהמחלה הם אינסופיים.

 

התסמינים משתנים מאוד מאדם לאדם וגם באותו אדם בזמנים שונים - בהתאם למיקום הנזק במערכת העצבים. לדוגמה, נגעים בעצב הראייה יכולים לגרום להפרעות של ראייה כפולה ו/או טשטוש ראייה. אם הנזק מערב את העצבים בחוט השדרה, הפגיעה יכולה לבוא לידי ביטוי בקשיי הליכה, נוקשות וכיווצים ברגליים.

 

חלק מהתסמינים עשויים להיות קשים ומגבילים, חלקם כואבים, אך תסמינים גם יכולים להופיע בעוצמה חלשה וכזו שאינה פוגעת בהרגשה או בתפקוד. רבים מהתסמינים חולפים ויש אף כאלה שמופיעים באופן חד פעמי בלבד, אם כי יש תסמינים שנותרים לתקופות ארוכות, מיעוטם לתמיד.

 

רבים מהתסמינים של טרשת נפוצה הם "שקופים" – כאלה שלא נראים כלפי חוץ. אנשים עם טרשת נפוצה פעמים רבות אף יתקשו להסביר את התחושות המשונות שהם חווים, כגון זרמים חשמליים בגוף, תחושת "חיבוק" כאילו משהו חונק או לוחץ אזור מסוים בגוף, חולשה קשה של איבר או כאבים שונים ומשונים.

 

 

כאמור, המחלה יכולה להתבטא באוסף תסמינים מגוון באיברי גוף שונים. לכן ברוב המקרים התסמינים מובילים את הסובלים מהמחלה לפנות לרופאים כמו רופאי עיניים, רופאי שיניים, אורתופדים או רופאי אף אוזן גרון, במקום לנוירולוג.

 

טרשת נפוצה היא אומנם מחלה בלתי צפויה וקשה לנבא מתי יגיע התקף או באיזו רמת תפקוד אדם יהיה למחרת בבוקר, אך ישנם מספר גורמים ידועים העלולים להשפיע לרעה על המצב, לדוגמה חום, עייפות ולחץ נפשי.

 

רשימת התסמינים האפשריים של המחלה היא כמעט אין סופית. עם זאת, ריכזנו את התסמינים המוכרים יותר של טרשת נפוצה. נזכיר רק כי תמהיל התסמינים משתנה מאוד מאדם לאדם ובאותו אדם מתקופה לתקופה. 

 

הפרעות תחושה – נמלולים, זרמים חשמליים ואיברים מתחממים  

 

טרשת נפוצה עלולה לגרום למגוון רחב של הפרעות תחושה. בין היתר המטופל עשוי לחוות פרסטזיות, בהן תחושה של הירדמות של חלק/איבר מהגוף, תחושה של דקירות סיכות/מחטים, צריבה, דגדוג או גירוד, נימלול, תחושה של ויברציה של האיבר ותחושות לפיהן האיבר מתחמם או מתקרר.

 

 (צילום: אוה גז. עיבוד תמונה: לירן טביב) 

 

שני תסמינים תחושתיים נוספים הנפוצים באנשים עם טרשת נפוצה כוללים תחושה שמשהו מתהדק סביב הגוף וזרם חשמלי חד בגב שמופיע לרוב כשהראש מורכן קדימה, עליהם נפרט כאן.

 

סימן לרמיט (Lhermitte's sign) – זרם בגב

 

סימן לרמיט הוא כאב חד ופתאומי המורגש כזרם חשמלי העובר מהצוואר לגב ולפעמים עד הזרועות והרגליים. הכאב לרוב מופיע בעקבות הרכנת הראש.

 

סימן לרמיט (צילום: אוה גז. עיבוד תמונה: לירן טביב) 

 

"חיבוק הטרשת" (MS Hug) – משהו מתהדק על איבר

 

חיבוק טרשת הוא תסמין אותו מתארים אנשים עם טרשת נפוצה בדרכים שונות, ובהן תחבושת אלסטית/ גומי/ חגורה/ חבל/ מחוך מתהדקים סביב הגוף, לרוב באזור החזה והצלעות אך התחושה עשוייה להופיע בכל מקום בין הצוואר למותניים ולעיתים להיות כרוכה בכאבים ואף תחושה של קשיי נשימה. חלק מהאנשים ירגישו את הלחיצה והכאב רק בצד אחד של הגוף. קיימים גם מקרים בהם תחושה דומה מתוארת גם לגבי המפרקים ואף בכפות הידיים והרגליים – אז היא מתוארת לעיתים כתחושה שהאדם לובש כפפה או מגף הדוק. כמו כן ישנם תיאורים של לחץ דומה סביב הראש. התחושה עצמה גם כן יכולה להשתנות ולהיות מתוארת כלחץ, גירוד, דגדוג, כאב או שריפה. התחושות יכולות חדות או כהות, לטווח קצר או ארוך.

 

חיבוק הטרשת בדרך כלל מופיע סביב החזה ו/או המותניים, אך יש שמדווחים על תחושה דומה באיברים אחרים (צילום: אוה גז. עיבוד תמונה: לירן טביב) 

 

כאבים   

 

כ-50% מהאנשים עם טרשת נפוצה מדווחים כי הם סובלים מכאב בעקבות המחלה. הכאב השכיח הוא כאב נוירופטי/עצבי, הנובע מפגיעה במעטפת המיאלין או העצב עצמו במסלולי הכאב בגוף.

 

התסמינים התחושתיים שתוארו בפסקה הקודמת עלולים כולם לכאוב במידה מסוימת - קלה או קשה. פרט לכך, קיימים מספר סוגי כאב עצביים נוספים שעשויים להופיע, לרבות:

 

אלודיניה (Allodynia)

 

רגישות גבוהה לכאב. הכאב יכול להופיע בעוצמה בתגובה למגע או גירוי קל בלבד על עורו של המטופל.

 

נוירלגיה טריגמינלית (Trigeminal neuralgia)

 

כאב המופיע בחלקו התחתון של הפנים באזור הלחי והלסת - לרוב בצד אחד של הפנים. הכאב מתואר לרוב כחד, חמור עוצמתי ומפתיע ופעמים רבות מתואר כהתחשמלות. 

 

דלקת עצב הראייה  (Optic Neuritis)

 

כאב המופיע בעקבות תזוזה של העיניים עשוי להופיע בקרב אלו שחוו פגיעה בעקבות דלקת עצב הראייה (נויריטיס אופטית

 

כאבים בטרשת נפוצה עלולים גם לנבוע מספסטיות – התכווצות בלתי רצונית של השרירים ותחושת נוקשות שנובעת מפגיעה עצבית. במקרים מסוימים ההתכווצויות ותחושת הנוקשות הן בעצימות גבוהה ונמשכות זמן רב עד שמובילות לכאב.

 

עוד על כאב בטרשת נפוצה

 

תסמינים הקשורים לתנועה, שיווי משקל וקואורדינציה

 

אטקסיה

 

אטקסיה היא מושג רפואי המתאר קושי בקואורדינציה, קושי בתיאום בין תנועות השרירים. במחלת הטרשת הנפוצה אטקסיה יכולה לבוא לידי ביטוי כהתנהגות מגושמת או מסורבלת, הליכה שאינה יציבה, פגיעה בקשר בין העין לגפיים ובעיות בדיבור.

 

כל התנועות של גופנו, על אף שלרוב אין אנו מרגישים כך, מערבות מידע מחלקים רבים בגוף. האטקסיה נגרמת כאשר ישנה פגיעה באזור במוח הנקרא צרבלום (המוחון או המוח הקטן). אזור זה אחראי על איסוף המידע הרב והעברתו בזמן לאזורים אחרים במוח, כמו אלו האחראים על תכנון וביצוע התנועה. פגיעה בתאי העצב או במיאלין בצרבלום תוביל לאטקסיה מכיוון שיפגעו התיאום והעברת המסרים החשמליים שבאחריותו.

 

בעיות שיווי משקל

 

כ-20% מהאנשים עם טרשת נפוצה יסבלו מבעיות בשיווי המשקל. פגיעה בשיווי המשקל בטרשת נפוצה יכולה להיגרם מטווח רחב של סיבות. ישנם תסמינים אשר מובילים לפגיעה בשיווי המשקל כגון נוקשות שרירים שיכולה להיגרם מספסטיות, חולשה, חוסר תחושה, רעד, כאב, בעיות בראייה ועייפות. עוד יכולה להיות פגיעה במוח באזורי התנועה ותכנון התנועה אשר יובילו לפגיעה בשיווי המשקל.

 

סחרחורת (ורטיגו)

 

המושג ורטיגו מתאר תחושה שאתה או הסביבה שלך נמצאים בתנועה סיבובית. ורטיגו יכול להוביל לחוסר יציבות, נפילות ותחושת בחילה. תחושת היציבות שלנו תלויה בעיבוד ותזמון מדויק של כל המידע ממערכות התחושה שלנו: מערכת הראייה, מערכת שיווי המשקל שנמצאת באוזן הפנימית, מידע המתקבל בעקבות תנועה, מגע ועוד שיתוף פעולה בין חיישנים לאורך כל הגוף. כאשר אנו זזים או מזיזים אפילו חלק מגופנו כל המערכות מדווחות על התנועה למוח בתיאום מושלם. אם פגיעה במערכת העצבים מובילה לפספוס או עיכוב באחד מן המסרים החשמליים ממערכות התחושה הקשורות לתנועה ויציבות, תסמין הוורטיגו עשוי להופיע. פגיעה במוח מאפיינת את הסיבות לוורטיגו בעקבות מחלת הטרשת הנפוצה, אך ישנן עוד סיבות, שאינן קשורות למחלה המובילות לוורטיגו.

 

רעד

 

הרעד הוא תנועה שאינה רצונית ואינה נשלטת, החוזרת על עצמה בתדירות שלרוב היא קבועה. במחלת הטרשת הנפוצה לרוב הרעד יופיע כאשר המטופל מנסה לבצע פעולה עם היד המושפעת כמו להרים כוס או לגרד באף. ישנם מקרים במחלת הטרשת הנפוצה בהם הרעד יופיע דווקא במנוחה, כמו בעת ישיבה. אין הסבר מלא וברור לרעד במחלת הטרשת הנפוצה, אך לרוב הוא מיוחס לפגיעה באזור במוח הנקרא צרבלום, האזור במוח שאחראי על תנועה וקואורדינאציה. במקרים רבים לחץ וחרדה מחמירים את הרעד.

 

קשיי הליכה

 

קשיי הליכה בטרשת נפוצה הם פעמים רבות הסיבה הראשונית לפנייה לאבחון. קשיי ההליכה יכולים לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות כמו חוסר יציבות, הליכה איטית וצעדים קטנים, חוסר ביטחון בהליכה, צורך בתמיכה מקירות, מעקות ורהיטים, נפילות, תחושת כבדות ברגליים, חולשה של הרגליים וקושי להניח את הרגל על הקרקע באופן יציב.

 

הפרעות הליכה בטרשת נפוצה עלולות להיגרם בעקבות גורמים שפורטו כגון, אטקסיה (קושי ביכולת הקואורדינציה), ורטיגו (התחושה שאתה או הסביבה נעים בסיבובים), רעד, בעיות ראייה, כאבים ועייפות - שמשפיעה על ההליכה, כמו על תפקודים רבים אחרים וכן בעקבות הפרעות תחושה ברגליים. 

 

גם ספסטיות משפיעה על יכולת ההליכה. הספסטיות גורמת לשרירים להרגיש נוקשים, כבדים ולכן קשה לשלוט בהם ולהזיז אותם. בעוד שהספסטיות יכולה להיות קבועה ויציבה, יכולים להיות גם מקרים בהם היא מופיעה בפתאומיות ואז הרגל "תקפוץ" או תתעוות. ישנם מקרים ייחודיים בהם הספסטיות דווקא תורמת להליכה – כאשר ישנה חולשה הפוגעת בהליכה (כאשר החולשה אינה מאפשרת לרגליים להחזיק את הגוף), לעיתים הספסטיות מוסיפה לנוקשות הרגל ועל כן משפרת את יציבותה ומאפשרת הליכה עם הרגל.

 

מעבר לכך, שני תסמינים נוספים האופייניים לטרשת נפוצה עלולים לגרום לבעיות הליכה:

 

כף רגל שמוטה (Drop Foot)

 

קושי להרים את קדמת כף הרגל כדי לאפשר הליכה תקינה ובטיחותית. קדמת כף הרגל השמוטה אינה מתרוממת ולכן יכולה להיתקע או להיגרר, להקשות על ההליכה ולהוביל לנפילות. תסמין זה נגרם בעקבות חולשה של הקרסול או הפרעה להולכה העצבית בין הרגל למוח.

 

חולשה ברגליים  

 

חולשה יכולה להופיע ברגל אחת או בשתי הרגליים. החולשה פוגעת ביציבות ומגבירה את הסיכון לנפילות.

 

לעיתים על מנת להתגבר על קשיי הליכה יצטרך החולה מקל ואף כיסא גלגלים כדי לאפשר לו לבצע פעולות רבות יותר בבית ומחוצה לו, כגון קניות, טיולים ועוד. רוב המאובחנים בטרשת נפוצה לא יזדקקו לכיסא גלגלים באופן קבוע אלא אם כן הם סובלים מסוג מחלה מתקדמת, המחריפה עם הזמן .הממצאים מראים ש- 20%-25% מתוך האנשים עם טרשת נפוצה יגיעו בשלב כלשהו למצב בו יזדקקו לכיסא גלגלים, לאחר כ-30 שנות מחלה בממוצע. חשוב לציין שממצאים אלו פורסמו בשנת 2003 וסקרו את השנים שקדמו לה. ההנחה היא שהיום, בשל התקדמות הרפואה בעיקר בתחומי האבחנה, הטיפול והשיקום, הנתונים אף הרבה יותר טובים.

 

עייפות

 

כל אחד מאתנו מרגיש עייפות לאחר פעילות גופנית, חוסר שינה או בשל דאגות על נושא חשוב, אולם העייפות המופיעה בטרשת נפוצה שונה. אנשים הסובלים מטרשת נפוצה מתעייפים מהר מאוד, לעיתים ללא סיבה, ולוקח להם הרבה יותר זמן להתאושש. אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שאנשים עם טרשת צורכים הרבה יותר אנרגיה בשליחת מסרים בעצבים פגועים/ מצולקים ביחס לאותו המאמץ בעצבים תקינים. עייפות יכולה להיות התסמין היחיד ממנו סובל האדם החולה בטרשת נפוצה והיא עלולה להתפרש בטעות כעצלנות.

 

כאשר אדם עם טרשת נפוצה חווה עייפות, תתכן החמרה בתסמינים אחרים. לדוגמה, תחושה מוגברת של כבדות ברגליים, קשיי הליכה, סרבול, נפילות ומעידות, הפלת חפצים ואפילו החמרה בכאב ותחושת נימולות של העור. בתסמינים אלו ברוב המקרים תהיה הקלה לאחר מנוחה, באופן הדומה להטענה מחדש של בטרייה.

 

כשהעייפות תוקפת את פזית, היא מתקשה ללכת ומרגישה כאילו היא נעה בתוך דבק לבן וסמיך (צילום: אוה גז. עיבוד תמונה: לירן טביב) 

 

תחושת העייפות יכולה להחריף במידה והמטופל נמצא במתח, בזמן התקף ואף בעקבות יום חם במיוחד. חלק מהאנשים מצליחים להתגבר על העייפות דרך חלוקה מאוזנת של הכוחות במשך היום, כאשר נותנים עדיפות לצרכים החשובים ומשאירים את הדברים הפחות חשובים לזמנים אחרים.

 

הפרעות ראייה

 

פגיעה בראייה שכיחה במחלת הטרשת הנפוצה ו-53% מהאנשים עם טרשת נפוצה יחוו במהלך המחלה תסמין אחד שקשור לראייה. זהו גם תסמין שפעמים רבות הינו התסמין הנוירולוגי הראשון שמוביל לאבחנה של טרשת נפוצה, כך בקרב 26% מהמאובחנים עם טרשת נפוצה. לרוב, הפגיעות בראייה נובעות מפגיעה עצבית בעצב הראייה במוח או בפגיעה בעצב האחראי על תנועת העיניים. גם התסמינים הקשורים לראייה הם רבים ומגוונים. הנה המרכזיים:

 

דיפלופיה – ראייה כפולה

 

תסמין זה מופיע במחלת הטרשת הנפוצה כאשר העצב האחראי על תנועת העיניים נפגע. במקרה זה, הראייה בכל עין לרוב תקינה, אך הפגיעה בעצב מובילה לכך שהעיניים אינן "מאופסות" ומסונכרנות כראוי, המסר מכל עין מגיע למרכז הראייה במוח "בטעות ממקום אחר" ולכן נוצרות 2 תמונות (ראייה כפולה) במקום אחת מאוחדת.

 

ניסטגמוס – תנועה בלתי רצונית של העין

 

ניסטגמוס מתאר תנועה בלתי רצונית של העין. ייתכן שהאדם שסובל מניסטגמוס לא ירגיש בתנועה הבלתי רצונית של העין, אך כן ידווח על סחרחורת ובחילה.

 

אופטיק נויריטיס

 

אופטיק נויריטיס נגרמת בעקבות פעילות דלקתית או פגיעה במיאלין המגן על עצב הראייה, כלומר העצב שאחראי להעביר את המסרים מן העין אל אזור הראייה במוח (האונה העורפית, האונה האוקסיפיטלית). בעת פגיעה בעצב יכולים להופיע תסמינים מגוונים הקשורים בראייה: נקודות עיוורות, חלקים בשדה הראייה בהם הראייה מטושטשת, פגיעה בראיית צבעים ועוד. לעיתים הפגיעה בעצב הראייה מלווה בתחושת כאב המתגברת כאשר מזיזים את העין.

 

שינויים במצב רוח ורגשות

 

דיכאון

 

אנשים עם טרשת נפוצה חווים יותר דיכאון מהאוכלוסייה הכללית ויותר מאנשים עם מחלות כרוניות אחרות. כ-50% האנשים עם טרשת נפוצה יחוו אפיזודה דיכאונית. השכיחות הגבוהה נובעת מכך שבנוסף להתמודדויות הרבות שהמחלה דורשת, ייתכן שחלק מהנגעים במוח יפגעו באזורים ומסלולים המווסתים את מצב רוחו של המטופל. דיכאון מוגדר כפגיעה בערך העצמי ומצב הרוח למשך רוב היום ולאורך זמן ממושך.

 

חרדה

 

בעבר הניחו שכשליש מהאנשים עם טרשת נפוצה סובלים מחרדה, אך כיום עולה ההבנה כי החרדה שכיחה אף יותר מהדיכאון בקרב אנשים עם טרשת נפוצה ולמעלה מ-50% מהמטופלים סובלים ממנה. החרדה כוללת מחשבות מדאיגות וקטסטרופאליות ותגובות גופניות היכולות לכלול בין היתר, דופק מהיר, יובש בפה וקשיי נשימה. לחרדה בטרשת נפוצה סיבות רבות אשר כנראה ונמצאות באינטראקציה האחת עם השנייה, אך ההנחה היא שהסיבה הדומיננטית ביותר בהשפעתה היא חוסר הוודאות לגבי העתיד שמעוררת חרדה בקרב המטופלים.

 

תסמונת הבכי והצחוקPLC/PBA

 

תסמין זה מאופיין בבכי ו/או צחוק של המטופל, ללא קשר לתחושתו באותו רגע. לדוגמה: מטופל יכול להיות בלוויה ולהרגיש עצוב, אך יגיב בצחוק שאינו בשליטתו.

 

אופוריה

 

האופוריה מתאפיינת במצב רוח מרומם קבוע, גם ברגעי קושי. אנשים החווים אופוריה לא יראו דאגה לאור מצבם המתדרדר ויציגו תמונה אופטימית שאינה ריאלית ואינה מתאימה למצבם. האופוריה יכולה לפגוע ביכולת לקבל החלטות ולהתנהל אל מול משברים. היא לרוב תופיע במחלת הטרשת הנפוצה בקרב אנשים עם מהלך מחלה פרוגרסיבי, בגיל מבוגר, להם EDSS (מדד לפגיעה נוירולוגית) גבוה ופגיעה משמעותית ביכולותיהם הקוגניטיביות.

 

הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דיפרסיה)

 

הפרעה דו-קוטבית מתאפיינת בתנודות חריגות במצב הרוח, במרץ, בריכוז, משך ואיכות השינה, באופן החשיבה וצורת הדיבור, יכולת השיפוט ושליטה בדחפים. תנודות אלו חורגות מהנורמה ויכולות להוביל לפגיעה בכל תחומי החיים. ישנה שכיחות גבוהה יותר של ההפרעה בקרב אנשים עם טרשת נפוצה (כ-5%) בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (בין 1%-3%), אשר מיוחסת לפגיעה באונה הפרונטאלית במוח. חשוב להכיר כי הטיפול בסטרואידים עלול לעורר אפיזודה מאנית.

 

פסיכוזה

 

רק בשנים האחרונות ניתן דגש לתסמין זה במחלת הטרשת הנפוצה. בעבר הוא נחשב לנדיר, אך כיום ישנן עדויות כי שכיחות הופעת פסיכוזה בקרב אנשים עם טרשת נפוצה עומדת על כ- 2%-4%, פי 2-3 משכיחותה באוכלוסייה הכללית. ישנם סוגים ומצבים שונים של פסיכוזה. הפסיכוזה מאפיינת מצב קיצוני בו יש איבוד קשר עם המציאות, אדם הסובל מפסיכוזה יתקשה להבדיל בין המציאות הפנימית לזו החיצונית ולכן יחווה הזיות ומחשבות שווא. פסיכוזה בעקבות טרשת נפוצה לרוב מופיעה בגיל מאוחר (בממוצע - 36), חולפת במהירות ולרוב האנשים האירוע הפסיכוטי יהיה בודד ולא יחזור על עצמו. ישנן מחלוקות ואי הסכמה בין החוקרים לגבי הדרך בה מחלת הטרשת נפוצה מובילה להופעת הפסיכוזה.

 

בעיות בתפקוד מיני

 

פגיעה בתפקוד וההנאה ביחסי מין בטרשת נפוצה יכולה להיגרם משלושה גורמים מרכזיים, כאשר לעיתים קיימת אינטראקציה ביניהם. ראשית, הפגיעה הנוירולוגית יכולה לפגוע באופן ישיר בתפקוד המיני, כמו במקרים שהיא גורמת לחוסר תחושה, רגישות יתר או בעיות בזקפה. הגורם השני הוא בעיות גופניות ונוירולוגיות המשפיעות בעקיפין על היכולת לתפקד וליהנות מיחסי מין, כגון כאב, ספסטיות, עייפות, בעיות בשלפוחית השתן וכדומה. הגורם השלישי מתייחס להשפעה הפסיכוסוציאלית של המחלה, אשר לה גם השפעות על יחסי המין כגון הגברת המתח בין בני הזוג, דיכאון או פגיעה בדימוי העצמי של האדם עם המחלה.

 

שכיחות הפגיעה בתפקוד וההנאה המינית מוערכת בקרב למעלה ממחצית האנשים עם טרשת נפוצה בשלב מסוים לאורך החיים, כאשר הפגיעה יכולה להיות זמנית או קבועה. כיום ישנם מחקרים שטוענים כי הנתונים אף גבוהים מכך ו-75% מהאנשים עם טרשת נפוצה יסבלו מפגיעה בתחום המיני. יש לציין שישנן גם סיבות שאינן קשורות למחלת הטרשת הנפוצה המובילות לפגיעה ביחסי המין וגם מהן יכולים האנשים עם טרשת נפוצה להיות מושפעים.

 

חשוב לשוחח עם הנוירולוג על קשיים בתחום המיני, למרות הבושה או חוסר הנעימות שחלק מהאנשים חשים ביחס לתחום זה. קשיים בתחום המיני יכולים להעיד על התקדמות המחלה ויש היום אמצעים רבים לטיפול בתפקוד וההנאה מיחסי מין.

 

בעיות אפשריות בתפקוד המיני בקרב גברים כוללות בעיות בזקפה, קושי להגיע לאורגזמה, ירידה בעוצמת האורגזמה או קושי בפליטת הזרע וירידה בחשק המיני.

 

בעיות אפשריות בתפקוד המיני בקרב נשים עשויות לכלול יובש בנרתיק, חוסר תחושה או לחילופין – רגישות יתר, קושי להגיע לאורגזמה וירידה בחשק המיני.

 

תסמינים הקשורים לשלפוחית השתן

 

בעיות בשלפוחית השתן נפוצות בטרשת נפוצה. מספר מחקרים מראים כי בעיות אלו שכיחות בקרב כ-75% מן החולים, ברמות חומרה שונות. הבעיות עלולות לכלול תכיפות (צורך להטיל שתן פעמים רבות), דחיפות (קושי להתאפק), דליפת שתן ואצירת שתן – התחושה שיש רצון/דחף להטיל שתן, אך אין את האפשרות להתרוקן. עוד ייתכן כי קיימת התרוקנות אך היא אינה מלאה (כלומר נותרת שארית שתן בשלפוחית למרות שהייתה התרוקנות).

 

עוד על בעיות בשלפוחית השתן עם טרשת נפוצה 

 

תסמינים הקשורים למערכת העיכול

 

שכיחות תסמינים הקשורים לדרכי העיכול בקרב אנשים עם טרשת נפוצה קשה להערכה כי הניסיון מלמד שרבים בטעות לא מקשרים בין התסמינים למחלת הטרשת הנפוצה ולכן לא מדווחים על כך לרופא. ההערכה המקובלת היא שלכל אורך החיים כמחצית מהאנשים עם טרשת נפוצה יסבלו בשלב מסוים מתסמין של דרכי העיכול – עצירות ואי שליטה בסוגרים (בריחת צואה).

 

פגיעות קוגניטיביות

 

כאשר ישנם נגעים, פגיעה במעטפת המיאלין או העצב, באזורים ומסלולים הקשורים לתפקוד הקוגניטיבי במוח, אדם עם טרשת נפוצה עלול לחוות קשיים קוגניטיביים, שעשויים לכלול פגיעה במהירות עיבוד המידע, ביכולות הקשב והריכוז, בזיכרון, בתפיסה המרחבית וביכולות מילוליות.

 

עוד על פגיעות קוגניטיביות בטרשת נפוצה

 

הפרעות שינה

 

בין 50% ל-70% מהאנשים עם טרשת נפוצה סובלים מאחד הסוגים של הפרעות השינה. בשנים האחרונות חוקרים מעלים את ההשערה כי השכיחות הגבוהה של הפרעות השינה כנראה מסבירה חלק מהעייפות שמתלווה למחלה. חשוב לציין שלמרות השכיחות הגבוהה של הפרעות השינה במחקרים, ישנו תת אבחון של הפרעות שינה בקרב אנשים עם טרשת נפוצה בשטח. אלה חלק מהפרעות השינה האופייניות לטרשת נפוצה: 

 

נוקטוריה (הטלת שתן לילית) – קימה פעם אחת או יותר במהלך הלילה כדי להטיל שתן.

 

דום נשימה בשינה – בתסמונת זו הנשימה מופסקת במהלך השינה. ברגע שקיימת הפסקת נשימה המוח שמרגיש בכך מוביל להתעוררות, אשר יכולה להיות קצרה מאוד ולכן ייתכן שלא תורגש ולא תדווח על-ידי המטופל.

 

רגליים חסרות מנוחה בשינה – תסמונת זו מאופיינת בתנועה תדירה של הרגליים במהלך השינה אשר מובילה להתעוררות ופגיעה באיכות השינה.

 

קושי להירדם ונדודי שינה – קושי להירדם מוגדר בקרב אנשים שלוקח להם למעלה מחצי שעה להירדם בלילה ונדודי שינה מוגדרים כיקיצות במהלך הלילה המובילות לשינה מופרעת ולא רציפה. בטרשת נפוצה ישנם תסמינים רבים אשר מגבירים את הסיכון להפרעות שינה אלו ובניהם: ספסטיות, כאב, חרדה ודיכאון וכן עייפות גבוהה המובילה להירדמות ביום הפוגעת בשנת הלילה.

 

בעיות שמיעה

 

בעיות שמיעה בטרשת נפוצה אינן נפוצות ושכיחות בקרב רק 4.35% מהאנשים עם טרשת נפוצה. גם כאשר ישנה פגיעה בשמיעה בעקבות המחלה, לרוב היא תופיע רק באוזן אחת ורק במקרים נדירים בשתי האוזניים. גם כאשר מופיעה פגיעה בשמיעה, ברוב המקרים היא חולפת והתסמין לא חוזר. הפגיעה בשמיעה יכולה להיות פתאומית או הדרגתית ולהתבטא בירידה בשמיעה, קושי להבין דיבור על רקע רועש, רגישות יתר לרעשים וכן הופעת טינטון - שמיעת צלצולים או צפצופים ללא מקור חיצוני. הצלילים יכולים להופיע במגוון דרכים, בהן גם לחישות, תקתוקים ומלמולים. הטינטונים יכולים להיות רועשים ומטרידים ולעיתים הם חלשים ודומים לרעשי רקע, מהם קל יותר להתעלם.

 

עוד על בעיות שמיעה עם טרשת נפוצה 

 

רגישות לחום

 

רוב האנשים עם טרשת נפוצה חשים הרעה והחמרה של תסמינים כאשר חום גופם עולה. העלייה בטמפרטורת הגוף יכולה להיות בעקבות מחלה, מזג אוויר, חשיפה למכשיר חם (כמו תנור), שהייה במים חמים או סאונה או פעילות גופנית מאומצת.

 

הרגישות לחום נקראת תופעת אוהטהוף (Uhthoff’s phenomenon) ולעיתים מכונה "התקף מדומה". ההחמרה בתסמינים נובעת רק בגלל החשיפה לחום ולאחר שהמטופל יקרר את גופו התסמינים יחלפו ולא יותירו נזק.

 

תסמינים הקשורים לחושי טעם וריח

 

פגיעה בחוש הריח שכיחה בקרב אנשים עם טרשת נפוצה, אך פעמים רבות אינה מאובחנת ומטופלים לא יודעים לייחס את הפגיעה בחוש הריח למחלה. ההערכה היא ש 20%-40% מהאנשים עם טרשת נפוצה יחושו לאורך החיים המחלה פגיעה בחוש הריח, כאשר לרוב חשים ירידה או עיוות בחוש הריח ואילו פגיעה מוחלטת ביכולת להריח היא נדירה. פעמים רבות קשה למטופל להצביע על פגיעה בחוש הריח והתחושה הסובייקטיבית היא שחוש הטעם נפגע, בגלל התלות של חוש הטעם ביכולת להריח.

 

הפגיעה בחוש הריח עלולה להיות אנוסמיה (תתרנות) - פגיעה ביכולת לזהות ריחות, היפוסמיה – ירידה בחוש הריח או דיסוסמיה – עיוות בתחושת הריח אשר יכול לבוא לידי ביטוי במספר דרכים: רגישות יתר והעצמה של ריחות מסוימים לרוב שאינם נעימים (פארוסמיה), תפיסה של ריח מבלי שיהיה קיים במציאות (פנטוסמיה) או אי יכולת לסווג או להבדיל בין ריחות, למרות שהיכולת להריח קיימת (אגנוסיה). כמו כן עלולה להיות פגיעה בחוש הטעם - פגיעה מוחלטת, ירידה בחוש הטעם או עיוות בחוש הטעם.

 

תסמינים הקשורים לדיבור ובליעה

 

קשיי דיבור יכולים להופיע בכל שלבי מחלת הטרשת הנפוצה. הבעיות השכיחות ביותר הן מובנות הדיבור ואיכות הקול, כמו גם קשיים בזכירה ושליפה של מילים מסוימות. בעיות בתחום הדיבור והבליעה לרוב מטופלות בעזרתן של קליניאיות התקשורת. התסמינים המרכזיים בתחום זה הם:

 

דיסארטריה

 

הפרעה בהפקת השפה אשר נגרמת בעקבות חולשה או בעיית קואורדינציה בשרירים האחראים על הדיבור. על אף שנראה שיכולת הדיבור היא פשוטה, אין היא כזו ובעצם מערבת חלקים שונים בגוף אשר נדרשת אינטראקציה ותיאום בניהם כמו הריאות, הסרעפת, מיתרי הקול, שפתיים, לשון והאף. פגיעה בשל מחלת הטרשת הנפוצה במערכת העצבים המרכזית, באזורים האחראים על אחד או יותר מהחלקים המעורבים בדיבור עלולה להשפיע על הדיבור. הדיסארטריה כוללת טווח רחב של פגיעות, כמו במובנות הדיבור, עוצמת הקול, הטונציה, עמימות הקול ועוד.

 

דיספאזיה (אפזיה)

 

קושי בדיבור הנובע מפגיעה ביכולת המטופל להבין שפה, לשלוף מילים וליצור משפטים מובנים. בניגוד לדיסארטריה, שם הפגיעה היא רק ביכולת ההפקה, במקרה של דיספאגיה הפגיעה מתמקדת בבסיס הקוגניטיבי של הבנת ויצירת השפה. בטרשת נפוצה הדיספאגיה נגרמת בשל פגיעה בחלקי המוח האחראים על חשיבה, זיכרון, יכולות מילוליות וקשב.

 

קשיי בליעה (דיספאגיה)

 

קשיי הבליעה בטרשת נפוצה יכולים לבוא לידי ביטוי בכמה דרכים: קושי בלעיסה ושליטה בנוזלי הפה, תחושה שהאוכל נתקע בגרון, שיעול או תחושת חנק בעת אכילה או שתייה. קשיי הבליעה נובעים מחולשת שרירים או בעיית קואורדינציה בין השרירים המעורבים בתהליך הבליעה, זאת בעקבות פגיעה במערכת העצבים המרכזית באזורי המוח האחראיים על שרירים אלו.

 

 

עדכון אחרון: אוגוסט 2017 

 

 

ענתר
05/11/13 17:07


בין נימול וכאבים של סכרת לטרשת?


ערן-ברקוביץ
24/05/13 9:34

שלום עינב

 

פחד ממחלות וחרדה מנושאי בריאות, הם נושאים שכיחים מאוד שלצערי לא מדוברים דיו ואני לכן שמח על תגובתך.

 

אני שמח שבמשפט שכתבת את מצ...


שלום עינב



 



פחד ממחלות וחרדה מנושאי בריאות, הם נושאים שכיחים מאוד שלצערי לא מדוברים דיו ואני לכן שמח על תגובתך.



 



אני שמח שבמשפט שכתבת את מצליחה להבדיל/להפריד בין המצב הרפואי שלך לבין מחשבות על המצב הרפואי שלך. הנטייה לחשיבה קטסטרופאלית על המצב הרפואי באה "לדחוף" אותנו לשים לב לסימפטומים וללכת ולקבל אבחון/טיפול רפואי. הבעיה היא כאשר המחשבות הללו טורדניות, מלוות אותנו במשך שעות במהלך היום, מופיעות בזמנים שאינם מתאימים, משפיעות על מצב הרוח והשינה ואינן נרגעות בעקבות מידע מבוסס המנוגד למחשבה הקטסטרופאלית. לעיתים ניתן לחוש סימפטומים (כמו כאב ורעד) בעקבות מחשבות מסוג זה, גם כאשר אין בעיה רפואית המעוררת אותן.



 



בכדי להתמודד יש לראות שקיימת הבחנה בין המחשבה לבין המצב האמיתי. אז ברורה יותר מטרת ההתמודדות והיא: כיצד להפחית את המחשבות (ולא בטעות כיצד מתכוננים למחלה, כפי שראיתי במקרים מסויימים). הדרך להפחית את המחשבות מתחילה בהכרה בתפקידן של המחשבות, תפקידן החיובי לשים לב לסימפטומים ולדאוג שנלך להיבדק. ברגע שאנו יודעים לזהות את המחשבה ומכירים בתפקידה (החיובי), קל לנו יותר לתקן את המחשבה הקטסטרופאלית.



 



כמובן שתיארתי את הדברים בקיצור וכאשר ישנה תחושה שלא ניתן להפחית מן המחשבות הטורדניות על נושאי בריאות כדאי לפנות לפסיכולוג רפואי שיעזור להתמודד עימן (ככל שפונים מוקדם יותר הטיפול קצר ויעיל יותר).



 



* תהליך והמלצה דומים, מתאימים גם לאנשים עם מחלה אשר להם מחשבות קטסטרופאליות על התדרדרות המצב בעתיד.


עינב1
24/05/13 8:42


רק מלקרוא את זה ומהמחשבה שאולי זה יקרא גם לי אני מפחדת ולא רגועה איך מתמודדים אם זה ממש קשה


אלה-הר-נוי
18/11/12 18:40

 

הי

טרשת נפוצה אינה מחלה נפוצה

רופא משפחה יחליט אם יש סיבה להפנות לנוירולוג והוא זה שיחליט אם יש סיבה לבצע את הבדיקות, עליהן ...


 



הי



טרשת נפוצה אינה מחלה נפוצה



רופא משפחה יחליט אם יש סיבה להפנות לנוירולוג והוא זה שיחליט אם יש סיבה לבצע את הבדיקות, עליהן תוכלי לקרוא כאן



 


natali667
27/05/17 13:00
לא ממש מסכימה עם זה
הבן שלי אובחן דקך בית החולים לאחר 12 שנות מחלה פעילה
lee
18/11/12 18:02


אילו בדיקות אני יכולה לבקש מהרופא שלי כדי לברר אם יש  לי טרשת?


ערן-ברקוביץ
09/08/17 11:55
הנה המדריכים שלנו על אבחון טרשת נפוצה (בקישור המצורף)
קישור:
כינוי:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: